עידו ווייס / לעינייך בלבד |
שני קצוות עולם ובאמצע מדבר
שעון החול בו נעצר והזמן נגמר.
ואני מטפס על ההר האדום
משקיף לרחוק אולי אפגוש בך פתאום.
את עומדת עטופה שמיכת פוך ריחנית
שזורה קרני שמש,צהובה כחמנית.
יורד אל תוך חלומך המכושף
על גבי מיי החיים אני צף.
את דמיונך משרה בדמעות עיניי
משלנגד עינייך חולפים חיי.
אהבתינו תחייה את לב הנשמה
כשיגיע זמני ואחזור לאדמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|