|
והנך החולמת
שלשמיים מחייכת
מכל חלום שנקרה בדרך
עד שמקיצה ואז מקננת
על האופוריה שמתפוגגת
לפני שאת בכלל מממשת.
ושוב כל מצבור הרגש הגואה
שיכולת בשניים לפאר ולרומם
אל ניסיונות הדחקה מופנה
בציפייה לשווא לחלום אחר
אשר השמיימה יעיפך,
לאופוריה חדשה ינסיקך
עד שלך, עצמך,
מחלומות כבר יימאס
30/11/02 © |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.