|
אליו אני נמשכת כמו פרפר לנר
אך לא אוכל לגשת הוא מוקף גדר
אליו אני עורגת כמו הגל לחוף
על פניו חולפת עיני כבולות בנוף
משהו בתנועות גופו
משהו בחיוכו
משהו בצל דמותו
משהו בקולו
משהו בסגנון שלו
משהו בהליכתו
משהו בצורת מבטו
משהו משלו
אליו אני פוסעת גם בחשיכה
אך לא אוכל לגעת, הן איני רואה
אליו אני זועקת בלי קול בדממה
אליו נפשי יוצאת הוא רק אגדה
משהו בתוכי אומר
שהכל עוד ייתכן
משהו בתוכי רומז
כאגדה ישאר
משהו בתנועות גופו
משהו בחיוכו
משהו בצורת מבטו
משהו משלו
1993- 2007 ©
|
|
|
הייתי פעם בבית
של דליה מזור.
נשבע לכם.
דווקא בית יפה,
מרווח כזה.
היה לה בבית
שולחן יפה כזה
משיש, עכשיו כבר
אין לה.
ויקטור
הקלפטומן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.