רון לביא / שחור לבן |
טיפש הוא עד גיחוך.
נוטש גבינתו, מפילה ארצה
בעבור חופן עידוד מעושה.
עורב שחור, כל ילד יודע,
מכוער הוא עד מיאוס.
מדדה בכבדות חיגרת
כהה אל מול עולם יפיפה.
עורב שחור, כל ילד יודע,
רעשן הוא עד כאב.
נותן קולו הגס וקורע
את שלוות הבוקר הזה.
ואני, עורב שחור,
בטיפשותי
בכיעורי
בקולי
ביקשתי אל לבכם.
ובלבכם
שחור הייתי ושחור אהיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|