היה היה ילדון שובב, אשר שמו היה חובב.
ילד עם חיוך רחב והלב לו - לב זהב.
אך דבר אחד העיב על הוריו - התנהגותו של השובב.

מיד בבוקר כשהשמש במרום זורחת, הוא רץ ישר אל המקלחת,
לוקח את מברשת השיניים ומשפשף חזק חזק מאחורי האזניים.
ושוטף הוא בסבון את הדובון שעוד רוצה לישון.

אחר כך לארוחת הבוקר מתיישב ואוכל מכל הלב
הופ תופס אחת ושתיים את כל האוכל בידיים.

אמא למטבח נכנסת, אך לרגע מהססת
האם זהו בנה המוכר או שמא זהו החייזר?
ריבה, גבינה וגם דגנים מרוחים על הפנים
והשוקו ששתה - הרטיב כולו את החולצה.

ואז אומר הוא כך לאמא - "בואי היכנסי נא פנימה"
לך הכנתי הפתעה, אין כמוה נעימה;
"כריך עם לחם כה טעים מרוח בממרח ביצים, וגם ריבה ושוקולד
שמרחתי עם היד".
מחייכת אמא ומודה : הן העיקר הכוונה.

אך כאן לא תמו מעלליו של ידידינו השובב -
פעם אצל סבא מוני - גזר הוא לעצמו ת'פוני
ושאל בקול רפה: "האם אני יפה"?
וסבא לו עונה:"יפה אתה כפליים - אך אינך נוגע יותר במספריים".

ובבית הספר בשיעור חשבון החליט הוא השובב לישון
וכשהמורה עליו כעסה מיד ביקש יפה סליחה
אך ביקש לפעם הבאה שתעירו בנשיקה

חובב חובב עד מתי תהיה כזה שובב
כולם עליך כועסים הגדולים והקטנים
ואולי פשוט אותך אין הם מבינים

אז לכם  גם אספר על חובב האחר,
שאינו גורם רק נזקים - אלא גם חס על חלשים.
למשל, גוזל קטן שנפל הוא מן העץ,
מיד ירים את המסכן ויחזירו ישר לקן.
וכשבמריבה נתקל, לא יפסיק ולא יחדל
עד אשר היריבים - יהפכו שוב לחברים.
ולהם יתן עצות - לא לריב יותר מכות !

ואם לסבתו תכאב  הרגל - יוריד הוא במקומה ת'זבל.
ואז תהיה היא מאושרת ותאמר שהוא נכד לתפארת.

אז הגידו ילדים - האם גם אתם מכירים עוד חובבים שובבים?

ואולי בכל עמית, שני וגם יואב יש איזה "חובב שובב"?