[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דפנה ניב
/
נערת ליווי

היא הרגישה את זרועותיו הארוכות עוטפות אותה בחיבוק גדול וכל
נים בגופה רעד מהתרגשות.

כבר הרבה זרועות הקיפו אותה, אבל מעולם היא לא רעדה כשחיבקו.
אבל איתו...
איתו זה היה שונה.
איתו היא הרגישה בטוחה כמו שמעולם לא הרגישה.
כשדיבר, היה לו מבט מיוחד בעיניים.
הוא דיבר בלהט ובהתלהבות ושבה אותה מיד עם החיבוק הראשון.

הם נפגשו כמו שפגשה את כולם,
נערת ליווי שהוזמנה לבית מלון גדול וידוע לסוויטה בקומה
העליונה.
דבר שבשגרה.
תמיד שלחו אותה למלון הזה, היא כבר הכירה את פקידות הקבלה
והשומר שעמד בדלת וחייך אליה חיוך מלא רחמים שאמרה שלום
בכניסה.
בלילה הזה, היא הייתה חסרת מצב רוח לחלוטין.
היא רבה עם בעל הבית בגלל ששכחה לשלם את שכר הדירה, ופחדה
שכשתגיע הביתה בסיום המשמרת לא תוכל להיכנס פנימה ולשטוף מעליה
את הזוהמה...
היא התכוונה לתת לו את מה שיירצה וללכת משם.
אבל לו...
לו היו תוכניות אחרות לחלוטין.
הוא אמנם התכוון לזיין, לשלם ולישון, אבל הוא לא ידע שהיא זו
שתגיע.

כשפתח לה את הדלת, ראה שפניה היו מעט עצובות, והזמין אותה
להיכנס פנימה.
לפני שהתיישבה, הוא הספיק לראות שהיא לא מאוד גבוהה, בעלת גזרה
דקה ושיער קצר. שחור.
"אז איפה אתה רוצה? במרפסת, על הספה, במקלחת, רגיל, מה?"
הוא שתק.
הקול שלה העביר בו צמרמורת וכל שמץ חרמנות שהייתה בו - נעלמה.
"אממ... אדוני, אני... מצטערת להפריע אבל, אני צריכה לסיים את
המשמרת שלי בקרוב ו..."
עכשיו הוא חייך.
הזמין אותה לשבת לידו על הספה השחורה שעמדה בסלון הרחב של
הסוויטה.
היא קמה מהכיסא, פשטה מעליה את המעיל הארוך.
היא לא הייתה בטוחה אם להתיישב לידו, או עליו.
הוא ראה מולו את הבחורה היפה ביותר שראה מימיו,
רגליים ארוכות שהתחברו לישבן עגול ויפה, חזה גדול ששמר על
צורתו גם בלי חזייה,
מותניים צרות שפשוט דרשו ליטוף, ופנים...
פנים משגעות.
עייני איילה גדולות בעלות גוון חום-ירוק, אף סולד מעט, שפתיים
מלאות אדומות טבעית.
עורה היה נקי נקי ולבן כל כך...
השמלה שלה, לא השאירה הרבה מקום לדמיון, שמלת סטרפלס שחורה
צמודה צמודה.

"נו, את באה?"
היא התיישבה לרגע שוב על הכיסא, התכופפה מעט קדימה, וחלצה מעל
רגליה את המגפיים הגבוהים.
כשקמה שוב, נראתה אמיתית הרבה יותר, וזה שיגע אותו.
היא צעדה לעברו בצעדים קטנים והליכה מלכותית.
היא התיישבה עליו, והוא עטף אותה בחיבוק גדול סביב המותניים.
"אז... החלטת מה אתה רוצה?"
הוא התלבט רגע, הביט בעיניה, ונשק על לחייה.
היא לא הבינה למה, אבל היא הסמיקה.
הוא סובב את ראשה אליו, ונשק על שפתיה.
היא כרכה את ידיה סביב צווארו ונענתה להזמנת הנשיקה.
הם ישבו כך, מתנשקים, במשך זמן מה.
היא העבירה את אחת מרגליה לצידו השני, ובלי משים נגעה בין
רגליו.
הוא הרגיש את חשקו המיני מתעורר מחדש, והחל לנשק אותה יותר
בלהט, בחושניות.
ליטף את גבה, וחיפש את רוכסן השמלה.
קם בעדינות, והם עדיין מתנשקים.
פותח את שמלתה, ומניח לה ליפול בעדינות על השטיח הכהה.
מעביר את ידו על ישבנה החטוב, מלטף את מותניה...
היא החלה לשתף עימו פעולה פתחה את כפתורי חולצתו והסירה אותה,
הסירה את מכנסיו...
הוא אחז בזרועותיה, ודחף אותה קלות לעבר המיטה, והפסיק לנשקה.
היא הביטה בו, מלאת תשוקה פתאומית, ורצון עז לגרום לו לטוב. רק
טוב.
הוא הפיל אותה לאחור, על המיטה, ורכן מעליה כחתול פרא שרוצה
לבצע את זממו בטרף.
נשך אותה קלות בכל חלקי הגוף, והיא נהנתה מכל נשיכה יותר
ויותר.
היא רצתה להשכיב אותו על הגב ולתת לו את כל מה שהיא יודעת...
כל מה ששמור לאנשים מיוחדים באמת, אבל הוא לא נתן לה, בטענה
שהוא חושב שהרבה זמן לו נתנו לה להרגיש מיוחדת ורצויה... כמה
שהיא הייתה מיוחדת, היא לא ידעה.
הוא חקר את גופה עם לשונו החמה, נעצר בשקעים שבצווארה... מרים
את זרועותיה למעלה, מנשק אותן...
מלקק את מותניה הצרים, מלטף את רגליה, מנשק את כפות רגליה...
מסאג' בפנים הירכיים והמפשעות - והיא מרגישה שהוא משחק בה, אבל
לא אכפת לה.
נושף בין רגליה נותן לה להרגיש מה עומד להגיע...
מרחיק מעט את ראשו, ואז, במהירות מקרב את לשונו, ומרטיב את כל
האזור, והיא נרעדת.
מחדיר את הלשון לתוכה עמוק יותר ויותר, מרגיש את חום גופה.
מרטיב את אצבעותיו ומחדיר אותן לתוכה, מחפש את הנקודה המיוחדת
הזאת...
יד אחת בתוכה, השנייה מלטפת את חשה ובטנה, והלשון מעסה את
הדגדגן, גורמת לתחושות מופלאות.
היא רועדת, גונחת, זזה ומתפתלת על אצבעותיו, ורק מחרמנת אותו
יותר ויותר...
היא מרגישה שהיא כבר לא יכולה יותר, מנסה להוציא את אצבעותיו
מתוכה, והוא לא מוותר, ממשיך וממשיך, וגורם לה לרצות לגמור
שוב... ושוב... ושוב...
היא מתגרה מחדש מהנחישות המדהימה שלו, עוצמת עיניים, ומרפה את
הגוף.
הוא ממשיך...
מלקק, מנשק, מלטף ונושך וגורם לה לרצות אותו בתוכה.
כמה שיותר מהר. כמה שיותר עמוק. כמה שיותר חזק.
גונחת בלהט, כמעט צועקת...
בין גניחה לגניחה היא לוחשת "בוא... אני רוצה אותך... בתוכי."
ונושמת מהר מהר...
הוא מרגיש את איברו מתקשה יותר ויותר ומחליט להיענות לה.
מוציא את אצבעותיו וחודר לתוכה בכל הכוח, מרגיש אותה רועדת
עליו ורואה אותה עוצמת עיניים ופותחת את הפה בתדהמה.
מה שראה רק גירה אותו יותר, והוא הגביר את הקצב.
חדר לתוכה עמוק, חזק... מהר.
הפך אותה על ארבע, חדר אליה מאחור, וחשב לעצמו, כמה שהיא
מדהימה ככה...
היא נהנתה, וגרמה לו להבין את זה...
צעקה, נאנחה וגנחה, הפסיקה כבר לספור כמה פעמים היא גמרה...
הוא הגביר את הקצב, הרגיש שהוא לא יכול יותר, וגמר בקול גניחה
חזקה, ושניהם נפלו כך על המיטה הרחבה, מנסים לנשום בקצב
נורמלי...

הוא הסתכל עלייה, עיניי עצומות ניסה לחשוב מה עובר בראשה.
"טוב, אז... אני מניח שעכשיו אני אלך..." וקיוותה שיבקש
שתישאר.
כבר שכחה איך זה לגמור ככה. איך זה להיות עם מישהו שבאמת רוצה
אותה. רק אותה.
ולא בגלל שהיא זו שנשלחה אליו כדי לגרום לו לפורקן.
היא דמתה מאוד לזו שאהב.
אבל הוא לא רצה שתשאר, זה הכאיב לו מידי, הוא ידע.
"כן, אני מאמין שאת צודקת... הכסף מונח על השולחן ליד הדלת."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שה-בי!?? שבי??
שאאאבי!!! איפה
אתה?
קיבינימט
איתו...



דודו מחפש את
שבי ולא יודע
ששבי בבית-חולים
כי הוא אכל יותר
מדי סופגניות


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/12/03 20:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דפנה ניב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה