אין טיפת געגוע לטעם פיך
אינני כמהה לליטופף ההרסני
איני רוצה עוד שתחבקני בליל גשמי
לא רוצה שתתקרב ותתאחד עם גופי השחוק
אל תישק לראשי העייף המחוק
רק רוצה שלוליות של דם ואבן מצבה
עם שמי חרוט בשחור וגופי הכלוא תחת האדמה

סלחו לי הוריי האוהבים
שהביאוני לעולם האכזר
לא רציתי לנשום כל חיי נחנקתי מההמון
אהבתי אותו את אותו היחס הקר
אהבתי את טעמו החמוץ כלימון
שנאתי להיות שפחה נשמתי הכנועה הייתה בוכייה
תחת כנפי המלאכים הם שומרים עליי אני בטוחה
אל תבכו עליי כי כשגססתי לראשונה הייתי שמחה