השחר עולה משקה אותי חלב
זה טוב לעצמות אתה אומר
פותח את צינור הגינה
משקה את כר הדשא בין רגליי
שם ידך על לבי אצבעך על שפתיי
סוד האונס בינינו לסדין נשאר
ושסגרת הברז נותרתי ערומה בפינה
חיכיתי לנס שימחה את הדמעה
רק ידעת לבוא ולכפות עצמך
את פרחי בעל כורחי פתחת
את עלי הכותרת הרכים אחד אחד תלשת

כיצד אמחק הסימנים הכחולים
כיצד אפסיק הצריבה בפצעים הפתוחים
על סדין מגואל בדם שכבתי
סוכריה מרה על מקל מצצתי
שדדת את התמימות את שמחתי בסתר גנבת
את הרוך הילדותי עם ארס נחשך לנצח העלמת