איך שפקחתי את העיניים הסתנוורתי מהשלג על מסך הטלוויזיה, השעה
3 וחצי בבוקר ושוב נרדמה לי היד מתחת לראש שלך.
אני מזיז לך את הראש לאט לאט שלא תתעוררי ומתחיל לדלג בין
שקיות צ'יפס על הרצפה, בדרך לשירותים נתקעו לי שלוש במבות
וסקיטל ברגל ימין.
ברקע גלגל"צ עם שירים של אחרי פיגוע, דווקא לא מתלונן, חוץ מזה
שהיה עוד אחד ולא ידעתי עליו.
הדלקתי את האור בשירותים ופתחתי את המים, פרשתי שתי ידיים
שיתמלאו במים קפואים והרמתי לפנים, תפסתי מגבת ויצאתי החוצה.
מחפש בשקט את הסיגריות שלי ויוצא למרפסת, לוקח נשימה עמוקה
צינת בוקר וריח של אחרי הגשם מילאו אותי, מדליק סיגריה ושואף.
מתחתי מרכז ירושלים, שקט.
מדי פעם עוברים אנשים בודדים ואני נזכר שפעם היא אמרה לי שאם
מסתכלים על הכוכבים המון זמן אז מרגישים שהשמיים בולעים אותך,
חשבתי לעצמי למה לא?
נשכבתי על הספה השבורה והרמתי מבט למעלה, התעוררת...
הורדתי יד למטה וסימנתי לך לבוא, הגעת  תפסת את הפינות הפנויות
על הספה ונשכבת כשראשך על הבטן שלי, ליטפתי את ראשך ובהיתי
בכוכבים, העפתי את הסיגריה למטה ובקול חלש שאלתי אותך "למה?"
רק הזזת את ראשך אל תוך ידי המלטפת והבעת אדישות כשחצי עין
מופנית אלי, חייכתי אליך ושוב  שאלתי "למה?"
"אני כל כך מתגעגע אליה" לחשתי.
הרמת אלי מבט סימפטי כזה, ושוב דחפת את ראשך אל מתחת לידי.
הדלקתי עוד סיגריה לקחתי עשן והוצאתי אותו עליך, הסתכלת עלי
במבט מיואש והנחת את ראשך וכאילו לא שמת לב למה שקרה, העיקר
שאמשיך ללטף את ראשך.
הרמתי מבט שוב לכוכבים, קולט שכבר עשר דקות אני מסתכל עליך ולא
עליהם, ניסיתי להבין מה עובר לך בראש, איך את כל כך נינוחה,
איך לא מפריע לך כלום?
"איך הגעתי למצב כזה?" שאלתי כמצפה לתשובה, נשארת אדישה.
"בטח שהיא לא רצתה שזה מה שיקרה" אמרתי, "היא לא בנאדם רע..."
הסתכלת עלי שוב כאילו מבקשת שאפסיק, "אני שבור..." אמרתי
והרמתי אותך ממני.
הרמת מבט בבהלה, לא מבינה מה קורה, מסתכלת עלי נכנס לתוך
הבית.
הלכתי למטבח, מוציא בקבוק קולה מהמקרר ומוזג לתוך כוס.
באת אחרי למטבח והסתכלת לי בעיניים, לקחתי את קערת האוכל שלך
מילאתי בשאריות מהאוכל שאמא הביאה והנחתי על הרצפה.
"אני שבור..." אמרתי תוך כדי מסתכל עליך...