|
זוכרת אותך בן עשר
זוכרת אותך בן שמונה
זוכרת אותך בן חמש
זוכרת שנולדת.
הייתי ילדה
ויצאת מרחמי
בכאב ויסורים
הייתי אמא
ולא ידעתי
לא הבנתי
גידלתי אותך
בלי להבין מה קורה לי
מה עובר עלי
וכבר נהיית בן שמונה
זוכרת אותך בן עשר |
|
|
הלוואי והייתה
עבודה שבה הייתה
יכול לקום בבוקר
ולראות שכבר
כמעט 2000 שנים
הבוס שלך צלוב
שתוכל ללבוש
בגדים לבנים בלי
שיחשבו שאתה
הומו
והכי חשוב.
שאפילו שיש לך
פרקינסון אתה
יכול להמשיך
לעבוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.