לכתוב לך או לא? אני מאוד רוצה לכתוב לך, מאוד רוצה לדבר איתך.
יומיים כבר לא דיברנו, וכשמוסיפים לזה את כל הזמן שעבר מאז
נפגשנו, מתקבל שיגעון אמיתי.
אני באמת רוצה לכתוב לך, ולא יודעת אם כדאי. אבל רוצה, אז
כותבת. כמו הרבה דברים שעשיתי בזמן האחרון - פועלת רק מתוך
רצון, גם בלי להבין בדיוק ממה הוא בא, או מה יהיו ההשלכות.
כותבת. בלי לדעת מה לכתוב בדיוק, רק כדי להרגיש יותר טוב.
אתה יודע שאתמול חלמתי עליך? (בטח שאתה לא יודע, איך תדע?)
כנראה הושפעתי מהחלום שלך... וגם אהבתי אותו. מכיר את החלומות
האלה שאתה קם ואומר לעצמך "זה היה רק חלום...", מאוכזב מהעובדה
שכל מה שחווית בדקות האחרונות ונתן לך הרגשה כל כך טובה, לא
היה מציאותי?
האם זה כך? כל הקשר ביננו לא יהיה מציאותי? נהיה יחד, אבל
לחוד? נחכה כל כך הרבה זמן עד שניפגש? ואז אתה בקושי תדבר, ולא
תפסיק להסתכל עליי, ואני לא אגיב כי אני לא אדע מה קורה אתי?
למה אני כל כך פוגעת בך? למה אני לא רוצה להבין מה אני מרגישה?
למה אני כל כך פוחדת להתאהב בך? כן, הפחד הכי גדול שלי הוא
להתאהב בך. ואתה הרי כאן, קרוב, אם אושיט את היד אוכל לגעת בך.
אבל משהו מושך את היד שלי, לא נותן לה להתקרב, לא נותן לך לגעת
בלב שלי. ובכל זאת נגעת בלבי, אם לא, לא הייתי נותנת לך לגעת
בי. ובכל זאת אני פוחדת, כל כך פוחדת.
מאיה. |