היא יושבת בסלון רואה סרט.
הרבה רעש.
הוא בחדר מדבר בטלפון.
הרבה רעש.
אני פה. לבד. מחכה.
שקט...
נראה כאילו הכל מסביבי חי ואצלי הכל נעצר. מת.
אם אי פעם היו לי ספקות לגבי האהבה שלי כלפיו,
עכשיו הכל נעלם.
לא רוצה לדבר עם אף אחד.
לא רוצה לשמוע על החיים הנהדרים שלכם. או העצובים.
לא רוצה לנסות להתלהב מדברים שאתם מספרים לי.
לא רוצה לדבר בחיוך הרגיל שלי, שהיום צריך להתאמץ בשביל
שיבוא.
כי שום דבר כבר לא מעניין אותי.
רק אתה.
ואף אחד לא מבין. אף אחד גם לא יבין.
אני לבד.
מרגישה כאילו אני נופלת ונופלת ואין אף אחד שיתפוס לי את היד
ויעזור לי לחזור חזרה למעלה.
אין מישהו שיגיד לי מה אני צריכה לעשות עכשיו.
אין מישהו שיסביר למה הכל קורה ככה.
למה עד שאני מוצאת את מה שאני רוצה, זה לא קורה.
למה.
ואין אף אחד שיענה...
תלושה מהמציאות, מבודדת, עצובה.
שמישהו כבר יבוא להציל אותי.
אני מחכה.