בארץ  חלם 2004  

פעם לפני כ 125 שנה, היו אנשים בני חלם שחלמו כי יקימו מדינה.

המדינה תשכון לחופי המזרח התיכון במקום בו האמינו כי הייתה שם
פעם ארץ כנען.

ערב רב של חלכאים ונדחקים תמהונים, סוחרים, חייטים, צורפים,
מוכרי סדקית  ואנשי דת מפוזרים על פני תבל.  
חלקם אנשים מאמנים מפולגים למאות קבוצות זרמים שונים ומנוכרים.

חלקם אנשים לא מאמנים שהגורל המר יחד אותם ושייך אותם לעם זהו
"עם חלם".

זהו העם שעליו כתב המשורר הלאומי, לאחר שהקוזאקים סיימו את
הפוגרום שלהם שואל בן חלם את אלוהיו:
"האם מותרת היא או אסורה ?"  

מאז לפני 125 שנה מנסים בני חלם להגשים את חלומם.
כגלים מתנפצים על החוף, בני חלם ומנסים להתיישב באותה חלקת
אדמה קטנה, במקום בו הייתה פעם ארץ כנען.

בארץ כנען שלטו התורכים. מעטים  הצליחו להקים יתד באותה חלקת
אדמה קטנה.

מספר שנים אח"כ נכבשה פיסת הקרקע שביו סוריה למצריים ע"י
האנגלים.
האנגלים שהיו אימפריה לוחמת עם מסורת קולוניאלית, ניסו להנחיל
חוק ומשפט יסודות של חברה מתוקנת.
בארץ חיו שבטים בדואים, ישובים וכפרים של ערבים שחיו עפ"י חוקי
המדבר שמלפני אלף שנה.

בני חלם ששכניהם הערבים אילצו אותם להגן על חייהם וללמוד את
מלאכת ההגנה והמלחמה, הקימו יחידות לוחמות שיגנו על הישוב.
לימים יחידות אלה הפחו לצבא.

בנוסף כמו ארגוני מחתרת בכוונה לגרש את האנגלים מארץ כנען.

במקביל הקימו בני חלם מוסדות כמו ההסתדרות, קופת חולים, קבוצות
עובדים עובדי בנין, חקלאות, תעשיה, תחבורה וכמובן פקידות הרבה
פקידות, מסחר ובנקים, הרבה בנקים.

כבר בימים אלה של ראשית בנייתו של ה"עם" בארץ חלומותיו.
עשקו סחטו ורימו העסקנים הסוחרים והפקידים את הפועלים.
הפועלים היו תמיד אלה שבאו לאחרונה והמנצלים תמיד היו
הוותיקים.

פועלים ותיקים בני אשכנז עלו במדרג החברתי כלכלי, פועלים
וותיקים שלא מבני אשכנז נשארו פועלים. (מדרגה אחת מעל לעבד
מצוי ) המחלה הגזענית הזו ליוותה את ''עם חלם'' הרבה שנים.

ימי המרד נגד האנגלים, המחתרות לחמו באנגלים אך גם לחמו זה בזה
ואפילו הלשינו על בני עמם לאויב המשותף שלהם לאנגלים כל כך רבה
הייתה השנאה.

ובתוך הביצה המדממת הזו כאשר לוחמי המחתרות מוצאים להורג וגם
הורגים זה את זה או נהרגים בהתנגשויות עם הערבים. הישוב בארץ
חלם מנסה לקלוט עלייה.
צריך דם חדש שיעבוד בפרך והיה מוכן להקריב את חייו למען ארצם
של הפקידים והסוחרים.

באירופה התחוללה מלחמת עולם שניה, הצורר הנאצי החליט להשמיד
עם. מאידך נתן זהות בלי מתפשרת לבני "עם חלם".

חשוב לציין כי "בני חלם" אלה גם בהיותם בגיא צל מוות, בהיותם
במחנות השמדה שמרו בדבקות על גזענותם ונותרו מפולגים לקבוצות
זרמים שונים ומנוכרים.

לאחרונה גילו היסטוריונים כי גם בגטו שהחליטו להילחם ולמות מות
גיבורים, לא הצליחו לגשר על מחלוקות פוליטיות ולהתלכד לכוח
אחד.
גם שם ברגעי חייהם האחרונים חולים, רעבים, חיים במחילות.
השנאה והקיטוב בין מחנות פולטים גברה על הצורך לאחד כוחות.

חלק שהצליח לשרוד את מחנות השמד עולה לארץ כנען.
החלק הזה מבין היטב כי כדי לשרוד עליו להילחם יום יום שעה שעה
על קיומו.

המפץ הגדול "עם חלם" מכריז על עצמאותו ומקים מדינה .

מנהיגי העם מחברים את מגילת העצמאות.
באותה עת משמיעה המנהיג הדגול את הסיסמה הגזענית הראשונה "בלי
חרות ומקי".

המדינה החדשה נקראת למבחן הישרדות, כל שכנותיה קמים עליה.
מלחמה אכזרית וקשה שגובה כ-2%  מסה"כ אזרחי קורבנות ועוד מספר
גבוה של פצועים ונכים.
כבר כאן בימיה הראשונים עם סיסמאות כמו "כל העם צבא" היו כאלה
שלא השתתפו ולא לקחו חלק.

ולמרות הכל עם מצב כלכלי קשה "עם חלם" מדהים את העולם כולו
בגילויי העוז וההקרבה וזוכה לציון והערכה מרבים שלא האמינו כי
''עם חלם'' יעמוד במבחן.

20 השנים הראשונות, נדרש "עם חלם" לעמוד בעוד 2 מבחני קיום,
במבחן השני הוא שוב מדהים את העולם כולו ומכה שוק על ירך את כל
צבאות שכניו. מגדיל את שטח מדינתו פי 10 .
בדרום סיני עד התעלה, במזרח השטחים עד הירדן, בצפון את רמת
הגולן.  

20 השנים הראשונות, אותן שנים בהם "עם חלם" היה "צודק" מה קרה
לאזרחים ?
היו ימים קשים מבחינה כלכלית בתחילה כולם או נכון יותר לומר
רובם עבדו עבודה קשה עבודות פיזיות. למעט כמובן שכבת הפקידות
שהייתה רובה מהוותיקים שידעו את השפה וגם את השפה הנכונה אידיש
והשתייכו למפלגה הנכונה.

מפלגת השלטון הנאורה זו שירשה את רעיונות הבולשביקים כדי לשלוט
בחוכמה עשו רבות לבסס את מעמדם הנצחי בשלטון וכך נוצרו להם
נורמות "חוקים לא כתובים" שאכפו אותם בדבקות רבה.
מוסדות החוק והשלטון יסייעו רק לאלה שיש בידם את הפנקס האדום.
מי שיש לו את הפנקס האדום ישלם דמי חבר לארגון שהוא גם איגוד
מקצועי גם מפלגת שלטון וגם מעסיק.
וכך כל מי שלא מחזיק פנקס אדום אינו רשאי להתקבל לעבודה
במפעלים ובארגונים גדולים שזה עתה כמו וקיבלו זיכיונות
מהמדינה.

ידועים מקרים על פעול בקיבוץ שקיבל שכר רעב עד יומו האחרון
במשך 30 שנה "עבד משופר"

ציבור גדול לא הלך עם הפנקס האדום והדגל האדום.
אחד שישב בכלא של הקומוניסטים לא יכול היה להניף את הדגל
האדום. כל הרעיון של הפנקס האדום היה עבורו אסון וטומאה.
ציבור זה היה אוסף של מהגרים מכל העולם חלקם בעלי מקצוע עם
תעודות, חלקם עם כישורים אחרים אנשים מאוד גאים וחרוצים.
העובדה שלא ידעו את השפה הנכונה אפשרה את ניצלם כעבדים.
עבדו משעות בקר מוקדמות ועד לרדת החשכה בבניין בכבישים בחקלאות
ובתעשייה ונוצלו עד לשד עצמותיהם.  

אנשים אלה לא קיטרו מעולם !  
אף צעיר לא רצה לעבוד אתם הם התביישו כי הם לא עומדים בקצב.
הציבור הזה היה שקוף, זה היה ציבור שנשא על גבו את המדינה הזו
תרתי משמע וקיבל יחס משפיל מכל פקיד מושתן החל מהעירייה וכלה
בקופ"ח.
זה ציבור ששכל את בניו במלחמות ישראל הארורות וסיים את חייו
בעוני בעצב שאין לו סוף.

מדור זה יצאו בנים לתפארת בריאים חסונים ומשכילים. מהנדסי חשמל
ותעופה, אנשי מחשבים, וטכנאים. אבל הנה גם הדור הזה כבר מבוגר,
הדור הזה נשא את המדינה הזו על גבו ב 30 השנה האחרונות.
ההנהגות התחלפו ללא הרף, כולם טעו ועשו שגיאות רבות .
כולם השתדלו לעשות רבות למען הארץ וגם זה בדרך חובבנית .
הנהגות שהכילו בתוכן אנשים מושחתים לא עשו כלום לטבת העם.
הכל נמדד על פי התמורה החזויה בקלפי.
הכל מתבצע עפ"י אלה שקנו  עבורם את השלטון.

הסתבר כי גם אותנו רימו בגדול. רק יצאנו לחיי הבגרות שלנו
וכבר נקראנו למלחמת יוה"כ. מלחמה קשה ואכזרית שגדעה מאתנו אחים
וחברים. מי שלחם במלחמה הזו וחזר יודע כי חיו ניתנו לו
במתנה.
לאחר המלחמה הוברר לנו כי ההנהגה מכרה את בניה ועל מנת לצאת
"צודקים" ומשיכולים פולטים כמעט הלכה המדינה.

הנה באותם ימים שנים שלאחר אותה מלחמה "עם חלם" בוחר שוב באותה
הנהגה לשלטון.  
רק "עם חלם" יכול לעשות דבר כזה.
כל עם נורמלי אחר היה מוקיע את ההנהגה הזו.
ל"עם חלם" לוקח זמן עד שיורד הסימון.

אולי זה משום שאנחנו מטי מעט, אולי הסיבה האמיתית כי הרוב בעם
הזה אחר.
הרוב הנו פסיפס של עניים ממורמרים, מפקידים שגורלם תלוי
בשלטון. מסוחרים ובעלי עסקים שהכסף יקר להם מכל. אנשים שלא
מרגישים שום שייכות לעם ולארץ הזו.
אנשים שגדלו כאן אבל קיבלו חינוך אחר וראיית עולם שונה.

במשך השנים האלה עברנו עוד מספר מלחמות אחת מהן ישיבה ארוכה
ומתישה בלבנון בה שילמנו מטובי בנינו שוב בגלל הנהגות מטומטמות
ויצאנו משם עם הזנב בין הרגליים.

במשך השנים האלה עשו ממשלות חלם מאמצי על להביא עולים "פריירים
חדשים" לארץ חלם.
בינתיים כשליש מאותו חלק משכיל פטריוט ויצרני בורח ממדינתו הוא
פשוט לא יכול לחיות בה.
ואף אחד לא שואל למה?
כי העם לא מעניין את אף אחד. יביאו עוד עולים ועוד עולים וכולם
על גבם של אותם  מעט העובדים ומתפרנסים ביושר וקורעים תחת נטל
מסים כבד.

התוצאה מצד אחד יבוא של אוכלוסיה חלשה מבוגרת וזקנה  מצד שני
אוכלוסייה משכילה שפוגעת בשוק העבודה.
שלא תשלו את עצמכם רובם מהגרים מטעמי נוחות רובם לא יישארו כאן
בארץ חלם.

העליות הגדולות האלה מביאות לארץ חלם פשע מאורגן ברמה בין
לאומית, זנות, סחר בנשים, סחר בעבדים ורוצחים שכירים.

כל זה למה? היש למישהו תשובה? מדוע העם הזה שיצא ממשרפות
אירופה זה לא מכבר מייבא לתוכו את כל אסופת הפשע והגרוע מכל
סחר בנשים ובעבדים.

האם יש הנהגה לעם הזה? האם להנהגה איכפת בכלל מה קורה לעם
הזה?

האם יש מישהו בהנהגה שיכול להישיר מבט ולומר מדוע אנו צריכים
לשלם עבור כל אלה?

לא די ששירתנו בצבא 3 שנים ו עוד 25 שנה במילואים.
לא מספיק שהשתתפנו ב 4 מלחמות.
לא מספיק ששילמנו במשך 30 שנה מסים?
כל זה לא מספיק אתם צריכים עוד ועוד לחפש כל דרך לדפוק את
האזרח הקטן.

האזרח הקטן הוא היעד, גם גופים פרטיים למדו את הפטנט, ראו את
עמלות הבנקים, הארנונה, החשמל והמים.

אזי או שיש כאן עם מטומטם פסיכי דפוק "עם חלם" שלא קם ושורף את
המועדון.

ראו מה הורשנו לדור הבנים שלנו? מדינה מתפוררת, חברה הרוסה,
שסועה, אכולת שנאה וקינאה.

פריירים תתעוררו ! פריירים תתעוררו !  על תיתנו  להם לגנוב את
המדינה של הילדים שלכם.