לפני חודש קיבלתי הצעת עבודה. אלוהים התקשר אליי ואמר שהוא
גוסס ושהוא מחפש מחליף. הוא שאל אם אני מעוניינת ואמרתי שאני
אחשוב על זה (לא רציתי להישמע נלהבת מדי).
"טוב, אני יודע שאת מעוניינת אז רציתי להזמין אותך לראיון
עבודה בעוד כמה ימים", הוא אמר וניתק.
שכחתי שהוא יודע הכל.
היו לי עוד שאלות אליו כמו: למה דווקא אני?, מה התפקיד כולל?
ועוד, אבל הוא ניתק מהר ולא נתן לי הזדמנות לשאול. כזה הוא
אלוהים. מסתורי כל כך, מדבר בתמציות ונותן רק רמזים, וכדי
להבין אותו צריך לחשוב ולהשלים פערים לבד. בגלל זה כל כך רציתי
להחליף אותו, זה נראה לי ממש מגניב להיות אלוהים.
אחרי כמה ימים אלוהים שוב התקשר. הוא אמר שיש לו כמה שאלות
אליי. הוא שאל מה צורת המוות המועדפת עליי - טבעית, פתאומית או
התאבדות? אמרתי שטבעית זה משעמם והתאבדות זה נחמד, כי זאת
אמירת דעה. בעזרת ההתאבדות אני בעצם מודיעה לעולם שהוא לא מוצא
חן בעיניי. אבל פתאום חשבתי על זה שהתאבדות זאת גם מרידה
באלוהים, אז הוספתי ואמרתי שלמרות שזאת אמירה דעה, התאבדות היא
גם כניעה לעולם. אתה נכנע לעולם שאתה לא אוהב בלי לנסות לסדר
אותו וזה מצביע על אישיות חלשה, ולכן אני מעדיפה את הדרך
הפתאומית כי זה פתאומי כזה וכשאנשים מקבלים את זה פתאום הם לא
מבינים מאיפה זה בא להם וזה הכי קשה.
תאונות דרכים אני לא אוהבת כי זה כבר לא אותנטי. הכי מגניב זה
איזה בעיות בגוף שמתגלות רק אחרי המוות, למשל רגישות לאיזה
חומר או איזה דלקת קטלנית בכף הרגל. ישר שסיימתי את דברי הוא
ניתק. ושוב לא היה לי זמן לשאלות.
שמחתי כל כך שהראיון הסתיים. זאת הייתה שאלה קלה וקיוותי
שאלוהים יאהב את התשובה שלי. הייתי כל כך לחוצה, רציתי כבר
לקבל תשובה, עד שכמעט שכחתי את יום הנישואין של ההורים. אבל
למזלי אחותי הזכירה לי ולקחנו אותם לאכול באיזו מסעדת ים
יוקרתית ביפו. האוכל היה שם מוזר כל כך. לא הכרתי שם כלום
והזמנתי רק שתייה. כי לא היה לי תיאבון מרוב התרגשות. אחותי
הזמינה שרימפס וטעמתי ממנה.
פתאום התחלתי לא להרגיש טוב והקאתי בלי סוף. אני זוכרת במעורפל
את מה שקרה אחר כך. איכשהו הגעתי לבית החולים והתברר שהייתה לי
רגישות חריפה לשרימפס. לא הצלחתי להתגבר עליה ועליתי למעלה.
ואז הבנתי הכל, הבנתי שעברתי את הראיון ושאני הופכת להיות
אלוהים! שמחתי כל כך. אבל למעלה היה קצת מוזר, היו אלפי אנשים
שעמדו בתור. את אלוהים לא ראיתי אבל שמעתי את קולו והוא אמר לי
לעמוד בתור לראיון.
בסוף לא התקבלתי והייתי שומרת מעברים בכניסה לגן עדן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.