רן רוז / ילדה אבודה |
צעדתי,
הלכתי בשביל עם כולם
הרגשתי,
הילדה הכי בודדה בעולם...
רציתי לחלום,
רציתי לחשוב,
לקוות, שיש עוד תקווה.
רציתי להשתנות,
לצאת מהשיגרה
להרגיש מיוחדת
בין כל ההמולה...
אבל הם משכו אותי,
ולא נתנו להשתחרר
אמרו לי מספיק!
עדיף לוותר...
הם משכו ולא עזבו,
ובכל משיכה הרגשתי את הכאב מתעצם...
אז חשבתי שאולי עדיף לוותר,
להרים ידים ולהכנע לעולם...
צועדת,
הולכת בשביל עם כולם.
כבר לא מרגישה בודדה,
תוהה..
אולי יש עוד תקווה..
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|