"טוב, הגלגלים בסדר. הבעיה כנראה במצבר", אני פוסק אחרי שהקפתי
את האוטו פעמיים.
"אני לא מאמינה. זאת כבר הפעם השלישית שאני מאחרת לעבודה
השבוע..." היא היתה סמוקה מעט מהקור ואולי מהכעס, עיניה מחפשות
ישועה מהירה.
השעה היתה תשע וחצי בבוקר כשעברתי באיילון וראיתי את הבחורה
הזאת בועטת בגלגלי המכונית שלה בכל הכח בשולי הכביש. בהתחלה
עוד התלבטתי אם לעצור או להמשיך כמו מניאק אבל המצפון הכריע
אותי אחרי 2 שניות בערך. עצרתי כמה מטרים לפניה וניסיתי כמיטב
יכולתי לעשות מה שכל גבר בארץ בטח עשה פעמיים - שלוש בימי
חייו.
"יש לך דרך לסדר את זה?" היא שואלת ואני כבר מוציא את הכבלים
מהבגאז'. אחרי דקה היא באוטו מנסה להתניע. אחרי שתי דקות היא
מחוץ לאוטו מקללת ממבחר לקסיקוני עשיר.
"תירגעי", אני מנסה לשכך רוחות סוערות של אישה, "אפשר להזמין
גרר".
"גרר?! נראה לך שיש לי זמן לזה? אני צריכה שזה יתוקן עכשיו!
אתם הגברים המצאתם את המכונות האלה אז אתם גם צריכים לדעת איך
לתקן אותן!"
אני מוכרח לציין שלא ציפיתי למשפט האחרון ולכן זמן התגובה שלי
התארך.
"ס-ס-סליחה?" גימגמתי בהשתוממות.
"מה אתה לא מבין? אתם הורסים את העולם! הבאתם את המכוניות
ותאונות הדרכים, את הנשק והמלחמות, את מודל היופי והאנורקסיה
ואת משחקי הכדורגל של מוצאי שבת- עכשיו נראה אתכם מתקנים את
הנזק!"
היא צוחקת, נכון? אני בוחן את פניה. אוקיי, אז אני לא מומחה
גדול בחישוב האינטליגנציה של האדם שעומד מולי לפי אורך האף או
המרחק בין העיניים, אבל הבחורה הזאת דווקא לא עושה רושם של
מטומטמת.
"שמעי, בואי נעזוב את זה, אחותי."
"אני לא אחותך."
"נכון, את באמת לא אחותי. אחותי למדה לטפל ברכב שלה לפני שהיא
למדה לנהוג."
"אם לא אתם, היא לא היתה צריכה לבזבז על זה ת'זמן."
"ובמקום היא היתה נשארת בביקתה ומכבסת."
"הו כן, אפשר לחשוב שמישהו מכם פעל למען קידום זכויות האישה.
עשינו הכל לבד."
הויכוח הזה הטריף אותי. באמת שרציתי לעזור אבל השפיות היתה
חשובה לי יותר.
"בסדר, אז תתקני את האוטו שלך לבד. אני הולך. בהצלחה."
בעודי מתרחק משם אני מציץ במראה ורואה אותה ממשיכה לבעוט
בגלגלים בכל הכח. נשים...

אני עולה לקומה השלישית ונטשה כבר מחכה לי בדלת.
"יוסי, מר לוי לא רוצה משלמת לי. איך אפשר כל שבוע ככה קורה?"
אני מלטף את פניה של השחרחורת הכי מוצלחת והכי רווחית שהשגתי.
"באיזה חדר הוא?"
"מספר ארבע"
"בואי מותק, נלך לסגור ת'עניינים."
אני מחייך אליה וכורך את זרועי סביב מותן מושלמת.
נשים... איזו המצאה גאונית.