מתאר את עצמי מעל לכל זה, כבר מעבר לתקופה שחורה הזו בחיי,
חושב רק על לברוח וכמה שיותר רחוק..

באמת תאמינו לי, מה לי ולזה?
אני יודע שאין לאן לברוח, התסכול וחוסר האונים שמעמיסים עליי
הם מעל להכל, מעל לכוח הרצון שלי ומעל להחלטות שאני עושה בחיים
שלי.
יש האומרים שמצפון לא נקי הוא הבעיה, אילו רק ידעו כמה שזה
נכון.

אני רצחתי בעבר וסביר להניח שארצח שוב. אבל כשאני חושב על כך,
המצפון שלי לא נקי כמו שחשבתי שיהיה, הרי הרצח הראשון הריגוש
הזה ההשתכרות מהכוח, זה היה בשביל לנקום בלבד.

היא לא הייתה צריכה לעשות את מה שעשתה, היא לא הייתה צריכה
ללכת עם שניהם ועוד חברים שלי.
היא ידעה בידיוק למה היא נכנסת לא הפתעתי אני זוכר את המבט
שהיה לה בעיניים כשלפתתי את הצוואר שלה בין ידיי.

זה לא המבט הזה של הפחד, אלא המבט הזה שהיא פשוט לא האמינה שמה
שקורה באותו רגע אשכרה קורה.
והרגע הקסום הזה שבו היא נפחה את נשמתה בין ידיי, רק אז הבנתי
כמה כוח יש לי איזו עוצמה אדירה יש לי כאדם, כ"אני".

טוב אני כותב את זה כי אין לי דרך לנקות את המצפון שלי, בטח
שלא לשבת כל החיים בכלא, אני מתוודה בכתיבה שלי על מעשים
שאנשים יתפסו כמזעזעים, אין כל מזעזע במעשה רצח, זהו לא רצח
אלא גאולה. תמיד טענתי שזה כך, המוות הוא השלווה התמידית, ומי
שמקבל אותו לא צריך להאבק אלא לשמוח, אני איני מתיימר להיות
מלאך המוות אבל מי שמת על ידיי , הוא יודע שהגיע לו. לי נמאס
להיות הנאור שמכל האדם, הרגוע, הקר רוח. אני לוקח את העסקים
שלי לידיים שלי, ולא נתלה על אנשים אחרים. וואלה אני מטר 83
יפה תואר עליי להוסיף מבית טוב, כרגע בצבא, יש לי כסף וחברה.
וואלה כמו כל אחד מכם, אפילו יכול להיות שישנו עוד אחד כמוני
מביניכם אני למעשה בטוח שישנם.

אני לא שמח בחלקי, אני שמתי לעצמי משימה והיא לנקות את כל
החלאות האלה של החיים, לווא דווקא אנסים ורוצחים למיניהם אלא
את אלה שבאמת משפיעים, הקרובים אלינו בחיינו. אלו שבוגדים,
משקרים, מרמים, ומוליכים שולל. כמו החברה ההיא שהייתה לי שברה
את ליבי לרסיסים. אני לא אתן לאף אחד לפגוע בי.

כמו שהאל אומר
"הבא להורגך השכם להרוגו"  וזה בא בכל מיני ביטויים. "הקדם
תרופה למכה" זה מה שאני אומר. ופועל בחיי כמו המשפט, כמו
שניהם. אני רואה מכה בחיי אני מקדים תרופה אני נפטר מהמכשולים
שנמצאים בחיי ולצמיתות משהו כמו הסרת שיער בלייזר, לצמיתות כדי
שהגורם לא יחזור להוות בעיה לא רק לי אלא לחברה כולה.  
הערסים לדוגמא, היו שניים שממש נמאסו עליי, ואת שניהם סילקתי
מחיי הרבה אנשים. אולי לא אמרו זאת אף פעם אבל לכולם הייתה
הקלה בלב בהלוויות של שני אלה. הם היו מפגע לחברה סחרו בסמים,
הלכו מכות, אישפזו אפילו כמה אנשים, מה טוב באנשים כאלה בחברה
שלנו למה לא להשמיד אותם כל עוד אין להם עמדות כוח כמו כל
העבריינים האלה "בצווארון לבן" שיושבים בעיריות שלנו, בממשלה,
בבנקים. כבלדרי סמים גדולים ומלביני כספים. שהורסים את טוב
החוברה הזו, ואחרי זה עוד רוצים להאשים אותי כרוצח, אני מושיע,
אני פאקינג סופר אירו של החברה הכפויית טובה הזו.

מתי תבינו שלא כל רצח הוא רצח, לפעמים המניעים מקדשים את המטרה
שלשמה הרצח נעשה בכלל. לפעמים הרצח הזה חוסך הרבה נשמות מסכנות
שהיו נעכלות בדרך אל העושר והבצע.

כולכם כאלה בורים, אתם כל כך מתחת להבנה שלי. אני רואה אתכם
מעקמים גבות, חושבים "הוא מטורף"   או אפילו מחייכים ואומרים
איפה הפאנץ' ליין!

מטומטמים! זו המציאות אין כאן פאנץ' ליין וגם לא איזה מוסר
השכל. אני זה מי שאני, ואתם הם אלו שיצרתם אותי. החברה המגעילה
רודפת הבצע והסמים היא זו שיצרה אותי למי שאני.

יש כמוני עוד הרבה, שפועלים בדרכים שלי.
ואתם תראו שיום אחד הצדק הזה יצא לאור. ואני אנקה את כל החארות
האלה שיושבים בממשלה.
ואת כל הזבלים האלה של החיים שבוגדים ומשקרים ומרמים.

השליחות שלי היא מעל לחוק שלכם, או לדרך החשיבה האיטית שלכם.
אתם עוד תגיעו להבנה שלי עם הזמן, ואז אני אחשוף את עצמי באמת.

ולא אכתוב את זה כאן.