מצד שני
יש פרי
ישנו עלה גפן
מעל ראשי
חם ולבתי
נמס בלבי
נשיקה ועוד נשיקה
יוצרת אותי
מיטלטלת מטל
גופי העירום
מתחת לגפן
נמצא גם הוא
בנגיעה ועוד נגיעה
משתחל לתוכי
ויוצר מחדש
אותי.

גם ודמעות מעבר הרים
יכבשו מצער הורים
או כל כובע אחר
בגלימת בדידות יחייך מעליי
ויפרוס ובחושך ילחש באזניי
זו הדירה שתהא מעכשיו
ואם משחק זה הקלפים אינו מתאים
נחיה ונצחק לאורך הזמנים
עבר והווה ועתיד זוהרים
כמו אור בוקר של שמש
במי נחלים.

ושמש וגשם וקר ועצוב
אבל לי יש חיוך
מבין הסדינים
חם ונעים וקורץ לי החוצה
לתת ולפתוח את תיבת הפנדורה
להמשיך להחזיק בידו
ובידי
ולהוביל למקום
בו אבסטרקט אמיתי
ופסל נושם, כך דיברו הפרחים
והוא ואני חברים אמיתיים.