נדב ליבהבר / רטיבות |
עומד מול עיניי האביב המנוקר
מסתכל מולי מול המראה
רואה אותי בצורה מוזרה
כשלעונה חוקים משלה
מרעננת את הזיכרונות לטוב ולרע
לשבת מול החלון עם חימום בלב
כשאותו דבר נעשה בצד ונשב
הרטיבות מעמידה אותי על מקומי
כאשר כל חום גופי נוטף ממני
הרגשות עוטפות אותי מחדש
מלטף אותי עדיין אותו מרגש
בלית הערפל כזיכרון מתגלגל
עוד צעדה נבלעת בצל
כחשיבה לעתיד הרחוק
על הרע והשכחה מהמתוק
כזה מורל ששנים לא ראיתי
מאותה שמחה ששנאתי
כמו שהרוח שרקה מבין חריצי החלון
שברירי כוח עפים דרכו לכוון הביזיון
הרטיבות מעמידה אותי על מקומי
כאשר כל חום גופי נוטף ממני
הרגשות עוטפות אותי מחדש
מלטף אותי עדיין אותו מרגש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|