[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הצדק הוא איש לבקן. כך הוא נולד, מספרים המומחים, שיער לבן
לחלוטין ולא בגלל זקנה, גבות לבנות, ריסים לבנים, כמו אדם
שנשטף שלג ביום אחד בהיר. הוא דווקא איש נחמד, שכולם מצטטים
אותו ומעולם אף אחד לא שמע את קולו. אומרים שיש לו קול עמוק
ומשכנע, יש כאלה שטוענים שמבט אחד חטוף ממנו שורף את עיניהם של
המשקרים, של הסוטים, של החוטאים. יש אפילו אנשים שנשבעים שראו
אותו מתהלך ברחובות הארץ שלנו ויש עוד כאלה שמשוכנעים שראו
אותו מטייל במחוזות אחרים בחוץ לארץ.
חוץ מהחזות המוזרה של הלבקנים, יש להם בעיה גדולה. הם רגישים
מאוד לאור ועל כן אותם אנשים לבקנים משתמשים באורח קבע במשקפי
שמש, בכובעים ובעזרים שונים שמסננים עבורם את האור המסנוור.
הילדים לומדים להכיר את צדק הלבקן דרך סיפורם של המבוגרים. זאת
למרות שהמבוגרים, כזכור, לא ראו אותו מעולם. הילד לומד שצדק
הלבקן נמצא בכל מקום, שהוא לא ינוח עד שיפתור את בעיות העולם,
שאפילו האלוהים משתמש בשירותו הנדיב. הם לומדים לפחד ממנו כשהם
טועים, עושים עוול למישהו אחר או משקרים איזה שקר קטן. יש כאלה
שמאמינים שצדק יבוא בלילה ויעניש אותם על חטאיהם, אך מהר מאוד
הם נרגעים כשהוריהם מספרים שצדק הלבקן אינו איש רע, אלא נשמה
טובה שמנסה לתקן מבלי לפגוע.
הלבקנים, בגלל רגישותם לאור, אינם חושפים את עורם לשמש. הם
נזהרים מאוד מלצאת החוצה סתם ככה, ומתכננים היטב כל בילוי וכל
יציאה.
אנשי ציבור, אלה שעשו מעבודה למען המדינה קודש קודשים, מבין
אלה במיוחד הפוליטיקאים בכל הרמות, אוהבים לדבר על צדק הלבקן.
לא ברור לאיש אם הם מכירים אותו. חלקם למדו עליו המון
באוניברסיטאות, אך גם כאן לא ברור אם הם זוכרים משהו מהנלמד.
האנשים הללו יודעים שלדבר על צדק הלבקן כמו מטהר את מעשיהם ואת
דמותם מול הקהל הרחב.
זה היה ביום שבת אחד של הקיץ האחרון כשנסענו עם הילדים לים
המלח. עלינו למערות קומרן, במקום בו מצאו את מגילות הספר. לא
היו אנשים כי היה יום חם במיוחד. הסתובבנו סתם כך במערה ופתאום
שמענו קול לא מוכר. מייד הילדים רצו אליי והתחלנו לסגת לאט
לאט, מתוך דאגה לרעש המוזר ולמקור שלו. חששתי שמא מחבל מחכה
שם, או איזו חיית טרף. כשהיינו קרובים מאוד ליציאה פתאום שמענו
אותו הקול שדיבר אלינו. אל תעזבו, הוא אמר. עצרנו במקום.
מהחושך הכמעט מוחלט של המערה יצא איש קצת מבוגר, שיערו לבן
לחלוטין, עיניו כמעט סגורות, שתי ידיו מושטות אל על. חכו, הוא
אמר. כך הכרנו את צדק הלבקן. הוא סיפר לנו על אודותיו ועל כך
שעד היום לא כל כך הייתה לו הזדמנות להשמיע את קולו. כולם
מדברים עליי ואיש לא מכיר אותי ממש, אמר, זה כמו כל אלה
שמדברים על להיות מאושרים, אך האושר מסתתר במערה אחרת, פה
לידי.
אנשי ציבור, פוליטיקאים, מדינאים, אנשי הביטחון, פקידי הממשל
אוהבים לדבר על צדק הלבקן כשהם מובאים להארכת המעצר. יש נוכלים
ושקרנים, פושעים ומפירי חוק שמדברים עליו גם, אך אלה פחות
מדאיגים, כי הם נוכלים, שקרנים, פושעים ומפירי חוק לפי ההגדרה.
אותם הפוליטיקאים, אנשי ציבור בכלל, אינם מכירים אותו, את איש
המערות. הם אומרים ושבים ואומרים מול מצלמות הטלוויזיה שהצדק
ייצא לאור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רון ארד לחופש
נולד










אחמד אחמד,
מפרגן לציונות,
למרות שאם תחשבו
על זה רגע, זה
משפט לא ממש
הגיוני, (לחופש?
14 שנה רבק! על
איזה חופש
מדובר?!).


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/12/03 4:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פביאן ברויטמן

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה