New Stage - Go To Main Page

נתנאל ירמיהו
/
נשים! לך תבין!

נשים הן עם מוזר. מאוד. מאוד מאוד אפילו!
אני, כחרמן מדופלם (חרמנ  O לוג - בשפה המקצועית), גירדתי לא
מעט פעמים את האפרו (המדהים) שלי בבילבול רב - מהן רוצות
לעזאזל?!

אתן לכם מספר דוגמאות. חלקן כלליות, וחלקן לקוחות היישר מחיי
האישיים, המרגשים, המרתקים, המלאים בסקס (בזמן כתיבת שורות אלה
- 655 מגה של פורנו מאכלסים בכבוד רב את המחשב הרב-תכליתי שלי)
ואקשן בלתי-פוסק (בזמן משחק במחשב, כי מטולה היא מושבה יבשה
יותר מכוס של דוסית).


מסרים-כפולים.
נשים מאז ומתמיד דרשו שיווין. אותן הזדמנויות לקידום בעבודה,
משכרות שוות כמו של גברים, וכו' וכו' וכו'....
מצד אחד הן רוצות שתתן להן יחס שווה כמו שאתה נותן לחברים שלך
- ספר אותן בדיחות כשהן לידך, תן להן לשחק במשחק רשת תחת הניק
שלך (מה שגורם לך להראות ממש רע באותו שרת), אבל מצד כשאתה
יורד עליהן בחזרה, מציין עובדה. אופס! התכוונתי, מספר בדיחה
שוביניסטית, או אפילו מחזיר כאפה עדינה (הן מאוד אוהבת להרביץ!
וזה נאמר מתוך ניסיון אישי והתבוננויות מהצד), אתה חזיר
שוביניסט והן ברוגז איתך שבוע.

ריגשי.
פעם זה היה נכון. נשים באמת היו רגישות יותר מגברים, כי הן היו
כנועות יותר לתכתיבים החברתיים שאחד מהם כלל להיות רגישות,
עדינות ופגיעות(או סתם להכחיש שהן מאוננות, בעלות צרכים מיניים
ומגיעות לאורגזמות רועשות ורטובות יותר מאשר מעון-יום עמוס
בזאטוטים). היום? הן רגישות רק כשבא להן. הן מתגרות, מעצבנות
או סתם רומזות שאתה גבר שלא מבין שום דבר. טוב נו, אז שיגידו,
אני גבר אז מחובתי לעמוד מול שטף השטויות שלהן... אבל אחרי 10
דקות כבר נשברים! כמה אפשר לספוג? מה אני, ויוה?!
אז קורה שבסוף נשברים ומעירים בצורה עוקצנית בחזרה כמו: "היי,
והתחת שלך גדול, את רואה אותי מדבר על זה כל שנייה?" או "אני
לא צוחק עלייך! אני צוחק איתך, עלייך. זה פשוט מבדר שמחקת
לעצמך חצי מקבצי ההפעלה הקריטיים של המחשב ואת עדיין לא מבינה
איפה שגית... אבל אני גבר אז מה אני מבין?" כמובן שאז אתה חזיר
שוביניסט והן ברוגז איתך שבוע.

את כ"כ... בת!
זהו סוג של ריגשי, אבל לא בדיוק. וזה גם כולל אלימות פיזית!
בסרט למשל כשאתה מעיר על גודל החזה של הגיבורה הכוסית, מה היית
עושה אם היא הייתה כרגע מולך, או שסתם לא מבין איך היא בכלל
יצאה מהמטבח ונמצאת בכזאת הרפתקה. סביר להניח שאתה תקופל מאיזה
מרפק חביב לבטן. עם זה עוד אפשר לחיות, אבל השיא היה כאשר
עבדכם-הנאמן (זו רק צורת-ביטוי אז בלי רעיונות, בבקשה!) נשאל
ע"י ידידה אם הוא מתכוון להתנדב לצבא במסגרת קבוצת-תמיכה
לאנשים עם נכויות. אני כבנאדם שמאמין בכנות, יושר (ובעובדה
שצריך לחלק חוברות פורנו לתלמידים ותלמידות כספרי-לימוד
בשיעורי חינוך מיני) עניתי בזו הלשון: "חחחח אבל למה?! מה אכפת
לי מנכים אחרים???" ובאותה שנייה, במקום לקבל ח"ח או טפיחה על
השכם על כנותי הבומבסטית, קיבלתי 2 מכות אדירות בגב (במקום
סטירה אחת מצלצלת על הלחי, כדי להשאיר לי את האגו חי. גוסס
בעצם. אבל לא מת.) אהההה ונחשו מה? אני חזיר שוביניסט והיא
ברוגז איתי שבוע.

נשים! לך תבין!
ANNOYED!
...

אבל, מצד שני אם משקיעים וסובלים הכל, תמיד ישנה אפשרות לקבל
"תמורה" בחזרה.
אז...
אמממממ...
שכחו מזה.

נ.ב.
המונולוג מכוון לבנות שמעריכות כנות. במיוחד כאלה שנותנות (לא
מכות, אני שונא BDSM!). אתן מוזמנות ליצור איתי קשר במספר
052...
סתם!

:D



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/12/03 16:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נתנאל ירמיהו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה