כשאחי התינוק מוציא עוד גיהוק
אתם נורא שמחים ונותנים לו חיבוק.
אם אני מגהק אתם מייד צועקים
קוראים לי "מגעיל" ומייד מסלקים
למה רק אותו מפנקים?
אחי מוציא קולות משונים, ככה הוא מדבר
וכולם מסביב נורא מתרגשים, מנגבים לו את הסנטר.
אני יודע כבר לדבר, לא כמוהו סתם מקשקש
ולי אתם אומרים לסתום, אפילו בלי להתבייש.
מה הוא יודע בכלל להגיד? בו בו בו? בי בי בי? בה בה בה?
אני יודע כבר מילים כמו "פינצטה"
ואפילו בערבית להגיד "מרחבא"!
אתם מתרגשים שהוא כבר זוחל על השטיח
ותופס לחתול בזנב?
הלטאה שהבאתי גם זוחלת, אז למה -
צרחת: "תוריד לי את זה מהגב"?
מה הוא כבר יודע לעשות? לחייך ולבכות,
ולישון כל היום כמו בטלן ?
את זה גם אני יכול לעשות.
וכל ילד באזור רמת גן.
הנה גם עכשיו הוא צוחק. מה מצחיק?
לראות אותי מדבר?
אני עושה לך פרצוף ואתה עדיין צוחק
דווקא חמוד הממזר.
אמא תראי, הוא מחזיק לי את האצבע.
אמא, הוא מסתכל עליי.
שלום, אני אחיך, נכון.
ואני גם אוהב אותך. אולי.