קערת פונץ' עמוקה. קרקרים, דיפים, מפת שולחן לבנה. עוגת הבית,
פרוסות-פרוסות, מרקדת על שולחן נכה, בצמידות לקיר. זאת המערכה
הראשונה. השולחן ייפול, זה חייב לקרות במערכות הבאות. יכול
מאוד להיות שכמה סוכני מכירות יצחקו, מנהל התפעול יגיד:
"הופה", וציון מהתחזוקה יצלם את ההמולה, למען הימים הבאים.
על שולחן המהגוני המהודר נדחסות עשרות כוסות קלקר. אמרלד
ריזלינג מהסופרמרקט נמזג בדיוק, שליש כוס, לא להתקמצן אבל גם
לא להשתכר, כמו שצריך, כמו שכתוב, כמו שהיה, כמו שיהיה.

ספיץ', ספיץ', תני לנו ספיץ'. היא מסמיקה קצת וטועה. "לזיין"
במקום "לציין". איש שעיר פולט דבר מה וכולם מצחקקים, ספק עליה,
ספק אתה, ספק לטובתם, למען הימים הבאים. אחר כך היא מאלתרת,
כולנו משפחה אחת גדולה, יש לנו חזון וכו'. כולם מוחאים כף אחת,
בשנייה הם אוחזים במצפונם, שלא ינוס. המספריים בידיה. סרט
נחתך, בראבו ומזל טוב זועקים כולם, איש איש לפי יכולתו, איש
איש לפי ענייניו. חג שמח ובהצלחה.
איש מביט בה.
ליעז גומא, יזם, לוחץ יד מיוזעת, אבל נחושה. ליעז גומא? שיהיה
ליעז גומא. כרטיס ביקור מהודר, תוצרת אמריקן פסיכו, מוצג
לראווה ונדחף כלאחר יד אל תוך כיס מכנסייה. כנראה שתשכח להוציא
את הכרטיס ותחייג אליו באחד מימי הלבד הבאים. יוזמות תמיד עשו
לה את זה, גם עיניים כחולות לא הזיקו. יש לו רולקס. בינתיים הם
מדברים על מיזמים שיווקיים בזירת הסלולר. לא משהו שבאמת מעניין
אותה, אבל יש לו ריח בושם לא רע.

אחר כך מצגת. פאוואר פוינט. שמישהו יכבה את האור. לא רואים פה.
תשתמשי במיקרופון. הגרף הצהוב מייצג את הגרף הירוק. כפי שאתם
רואים, תכנית הייעול עשתה שמות. עלייה של כמה אחוזים. האיש
השעיר מתמזמז בינתיים עם ירדן מהאדמיניסטרציה, ליעז כחול
העיניים שואל על הפילוח. היא מנסה לענות, מגמגמת משהו, אולי
מכחכחת קצת בגרונה. כוס הקלקר מרטיבה את הגרון. סחרחורת. היא
נשענת על השולחן הנכה. השולחן קורס, גם היא.

הכל בסדר? מה קורה? היא בטח בהריון, מתלוצץ מישהו. מנהל התפעול
מתלחש עם ציון. פנו מקום. יש כאן רופא? הרולקס מתקרב ושואל אם
הכל בסדר. כן, כן, הכל בסדר, אני קצת מצוננת. נדבקתי כנראה.
איש אחד מנחש שהיא במחזור. ירדן מהאדמיניסטרציה עונה לו שהוא
שוביניסט. השולחן נשבר לגמרי, גם היא. שולחנות מרקדים במערכה
הראשונה תמיד יתנפצו בהמשך. כוסות הקלקר שנותרו על שולחן
המהגוני נשפכות לכל עבר, מפזרות ניחוחות של אלכוהול זול אבל
מסודר בקפידה. האיש השעיר מבקש סליחה. היא בקושי שומעת. הרולקס
בורח הביתה. לא מתאים לו כבר. הוא מקליד את פרטי כרטיס הביקור
שלה לתוך הפאלם שלו, מי יודע? למען הימים הבאים.

מישהו יכול לקרוא כבר לאמבולנס? ציון מהתחזוקה מחייג 101, היא
אומרת שאין צורך ושבאמת היא רק מעדה ומצוננת. האיש השעיר לוחש
משהו באוזנה. היא מסרבת לענות. הוא לא כל כך צוחק כרגע. מישהו
מכבה את הבארקו, מה זה בארקו? נו, זה שמקרין את הגרפים. קר לה
מאוד. טוב, בדצמבר קר. חובש, פארמדיק, פנו מקום בבקשה. האיש
השעיר אוחז בידה. החובש מבקש ממנו לזוז הצידה. דופק, לחץ דם.
איפה האלונקה? אחת, שתיים ושלוש. הופה. אל תדאגי, גברת, אנחנו
תכף מגיעים לבילינסון. לא, זה בלתי אפשרי. אל תדאגי, גברת. מה
אמרת? את לא נשמעת ברור. תרגישי טוב, תרגישי טוב. ציון, תתקשר
לעלית שיסדרו בונבוניירה. לאיפה אמרת? בילינסון. בסדר גמור.
ג'י אם סי. היא אוהבת וואנים דווקא, רעש עולה ויורד. שני גבים
לבושים בלבן במושב הקדמי, גוף לבן מולה מדבר והיא לא שומעת.
הגרף הצהוב או הגרף הירוק? למה הייתי  צריכה לשתות יין? איפה
השעיר שלי? לעזאזל, רע לי. תנו לי לצאת. מה את עושה, גברת?
אסור לך לקום. תכף נגיע למיון. הנה, את רואה את האורות האלה?
זה ז'בוטינסקי. אוטוטו הגענו, גברת.
מה? דפיקות לב? טוב, זה טבעי, הגוף שלך עבר טראומה? את אוכלת
טוב? ואיך השינה? דיכאון? הפנייה לד"ר אורלב, הוא הכי טוב. אל
תדאגי. יש לך כללית מושלם? מי? שעיר? אני לא שעיר בכלל. אז על
מי את מדברת? ירדן? אדימיניסטרציה? גברת, את בסדר. לא, אין לי
קלקר. יופי, היא איבדה את ההכרה שלה שוב. וילון ד' ותקראו
לפסיכיאטר תורן.
הגרף הצהוב והגרף הירוק התנשקו מול העיניים שלי. אני מבין,
גברת, אני מבין.

בונבוניירה לצידה, כוס קלקר עם דיאט אשכוליות על השידה היציבה
בפנימית ד'. אני פשוט מצוננת והנה החרא השעיר הזה מתנשק עם
ההיא. שלום. אני מצטער, אבל היא לא רוצה לראות אף אחד. טוב.
לך מכאן, בן זונה. אבל זה כלום. יצא לי לחשוב. אני אוהב אותך.
לא, זה היה סתם. הבאתי משהו קטן. קחי, תאכלי, הבאתי לך עוגת
הבית, פרוסות-פרוסות.
היא לא מתנגדת. מתרוממת בקושי ונוגסת, למען הימים הבאים.