לילה ישנה. בית החזה הלבן על לילה שלי משדר שהגוף לא יכנע לזמן
בקרוב. הכול בסדר, היא חיה.
אילו חיים נתנו לה לחיות? מה השיגה?
הכנסנו אותה, את כלבתי היפה, למסלול אוכל מים שלוש יציאות
ביום.
ועכשיו היא שוכבת, שיער השיבה המוזיקלי שלה נותן את המעלה מטה
מעלה מטה , ומתעוררת.
המבט שלי וודאי הפחיד אותה, היא בורחת, בכך הסתכם האתגר היומי
שלה.
הגשם ממנו היא מתחבאת יכול היה להיות ההרפתקה הגדולה ביותר
שלה, אולי מגוננת על ילדיה (אל תסתכלו עליה ככה, הלברדורים
מתים עליה) במחסה אבן, אולי מוצאת להם בשר יונה שתפסה לאחר קרב
עצבים צבעוני.
אולי סובלת מקור. רועדת בעוד הגור האהוב עליה, זה שמחכה
בסבלנות לתורו בעטין כדי שלא יכאב לה, מחרחר את חירחורי דלקת
הריאות בה לקה בגלל שלילה שלי לא בבית.
טוב לה פה, היא חוזרת. מתמקמת בנוחות על השטיח. אני אומר תודה,
וסליחה לגור שלא יוולד, ועל לא דבר על אותה סיבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.