|
בעיניה הילך החום.
במחילותיה שריטות ימים.
גלדים שלא נשרו,
הפכו עדים במשפט שלא תבע.
ישבה
בהצטנעות פינתית.
מפניה הצפודים כמו קרנו
ליטופים
לעיניו.
הכנעה שלווה.
באפלולית הדוממת
בין זרועותיה,
לו היו
עשרת קבי אהבתה. |
|
|
אני אדם פשוט
לא מפחד מהחיים
אשתי קוראים
אותה יוספה
תפקידה הוא
להביא לי
פיצוחים
ובלילות החורף
החמים
גם נפשי יוצאת
אל הכרמים
קצת לפצור
קצת לעשן
ענבים
(יש לקרוא
בהדגשה אותיות
גרוניות,
פוליאנה פרנק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.