עומד על שפת הצוק,
על מעקה המרפסת,
ונותן לעצמו ליפול,
רואה את הנוף הפורח,
את בניין השכנים,
האופק הרחוק,
המכוניות החונות.
כל חייו אמורים לעבור כנגד עיניו,
אבל אין לו מה שיעבור,
נופל, מגיע לקרקע,
בתוך שלולית דם,
בנוף הירוק,
על האספלט,
ומתעורר, מבוהל.
לא בגלל החלום,
אלא כי החלום לא קרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.