שום למה,
הלאה,
רק אל תבכי עכשיו, ברור?!
לא אכפת לך בכלל, את מבינה?!
אל תתחילי עם זה עכשיו,
שתבוא כבר מונית
את בסדר, לא קרה כלום, הכל בסדר
מה זה משנה למה? חזקה, הכל בסדר,
לא אכפת לך כלום
הלאה
קיבינימאט איתך,
תביני כבר,
זה לא משנה למה
הלאה
זה כל מה שמשנה
איפה כל המוניות של העיר הזאת?!



פועם בהיסטריה,
הידיים  קפואות לגמרי, לחיים קרות, האוזניים מסמיקות מרוח
מטורפת, שוליים של ג'ינס שאת הכי אוהבת נרטבים בגשם הענק שנפל
על הכל, שטף והציף...
את רועדת מקור ופחד
וגשם ששוטף את הכל,
סוחף
מבין כפות ידיים לבנות, קפואות...
מפחדת לאבד, כל כך,
אבל מפחדת יותר מהפחד לאבד
כמעט חצות, ואפילו דמעות לא יוצאות לך,
שלא יעזו


אף מונית לא עוברת, רחוב מואר
אבל ריק
וגשם... כמה גשם...
חיכית לו, יכולת להיות מזמן בבית
מה לעאזאל נדפק
אצלך
עוצרת מונית באמצע לילה ירושלמי קר

למה העצב?...

נהג ערבי,
אחות בת שישים בערך
שממהרת למשמרת לילה בביה"ח הפסיכיאטרי בשכונה הישנה
ואת
רצית שיבוא
יתן לך דקה של שקט אמיתי מבחוץ
ורעש מטורף מבפנים
ילטף אצבעות קפואות
בלשון חמה,
נשיפות רכות


הכביש שיורד מההר
ריק לחלוטין,
העיניים שלך קפואות, בוהות
מחוץ לחלון
אורות עיר שטופה בגשם
הנהג מציע לך סיגריה
האחות נוזפת
הדלקת
לוקחת שאיפה חמה אחת בפנים
אבדת שליטה
כשחשבת
שאת יודעת הכל
כשחשבת
שאת חושבת



פתחת את החלון
ודמעות לא יוצאות
אוויר קר מתפרץ לך אל הפנים
כפות ידיים חמות
מתחת לגופייה, גולשות,
חופנות שדיים
מזדקרות
הלשון חמה
על צוואר רוטט
האחות יורדת,
מתאמת עם הנהג הערבי למחר בבוקר,
מחסום ביציאה מהכפר, אולי יאחר
טורקת דלת
וצעדיה מדודים



איזה מספר את צריכה?
26,
מצד שמאל,
אחרי הכיכר


יוצאת מן המונית,
קר לך
בצעדים מהירים
עולה הבייתה
תכננת את הכול
הרי ידעת למה נכנסת


אז למה,
למה לעאזאל,
את עצובה עכשיו?...



מדליקה אור במסדרון
סוגרת את הדלת
נכנסת אל החדר
נופלת על המיטה


ואז זרם ממך, שחרר ממך הכל
חשבת על הכל, הכנת את עצמך
לגרוע מכל
אבל זה בא
ונפל על הכל...
ניסית לביים בעצמך את הסרט שבקשת לככב בו


אז אולי בגלל זה
את עצובה עכשיו?


לא תכננת
לא רצית
לא חשבת
התחננת...
שלא להתאהב בו?