סיפור זה זכה בתחרות 'כתוב', במועצה אזורית בקעת הירדן.
חבר השופטים שכלל את יקיר בן משה, אמר על הסיפור:
סיפור זה מצליח להעביר בלשון מרוכזת ובעוצמה חזקה את עלייתה
וקריסתה של תרבות ההיי-טק בשנים האחרונות. שרך הסיפור נפרש
עולם מורחב המכיל בתוכו, תקוות, תשוקות, אכזבות, ומעל לכל את
הסימביוזה שבין אדם למערכת הממחושבת. הכותב השתמש בשפה רזה,
ובמושגים מעולם המחשב. בניגוש למה שאנו רגילים מעולם הסיפור
הקונבנצינלי, בגלל שהסיפור מדבר על נושא זה, הדבר מצדיק שפה
כזו.

כמו בכל יום חמישי, נאספנו כולנו בחדר ישיבות לישיבת חברה. האר
אנד די מנג'ר אמר שיש לנו הרבה מאוד באגים במוצר ולכן הוא
החליט להביא איזה פריק גאון כזה שהוא שמע עליו מהחבר שלו ששירת
איתו ביחידה, שהשכן שלו מכיר מישהו, שהוא ממש פצצה בקטע הזה של
דיבאגינג ומשבוע הבא הוא יתחיל לעבוד אצלנו בחברה בתור דיבאגר.
עלי הוטלה המשימה ללוות אותו, ולהסביר לו על המוצר והחברה.
דווקא לא כל כך רציתי בהתחלה אבל כשהוא (האר אנד די מנג'ר) אמר
שזה חשוב, ושנקראתי אל הדגל, ושהפאונדרים רואים בזה אובג'קטיב
חשוב לסוף הרבעון של תשס"א (?) אז הסכמתי. "הוא אפילו היה זה
שגילה את הבאג בצדיק של צ'ק פוינט", שיכנע אותי סופית האר אנד
די מנג'ר.

ניחא, כשהוא הגיע, קצת פספסתי אותו, לא זיהיתי אותו בהתחלה,
הוא נראה רגיל כזה, לא פריק, לא גאון, לא בטיח, סתם רגיל כזה.
מצאתי אותו משחק עם המכונת קפה, הוא אמר שיש שם איזה באג
שהקפסולות של הקפה לפעמים סתם נופלות, מה שהיה נכון ודי מרשים
שהוא עלה על זה. אבל יש אלפי מכונות כאלו בחברות סטארט-אפ אז
תיארתי לעצמי שהוא בטח מכיר את זה כבר.

עוד אני מראה לו את החברה והמוצר, ובאמת תוך כמה שניות הוא כבר
מצא איזה באג בתכנה שאנחנו מחפשים כבר שלושה חודשים, מהימים
שרק הקמנו אותה ובמחשב היה חור. בצ'יק צ'ק הוא מצא כבר עוד
שלושה באגים, ולפני שסיימתי את הקפה הוא כבר מילא את כל
הבאגזילה, הוא מצא באג גם בסורס סייף ובווינדווס, אבל זה לא
חוכמה זה של מיקרוסופט, והמשיך לגלות גם את כל שאר הבאגים,
אפילו בתכניות הבדיקה שאף אחד לא נוגע בהם ואף אחד לא יודע מי
כתב אותם בכלל. הוא גם גילה לי באג במחשב והוא אמר שאם לוחצים
על כמה אותיות ברצף מסוים המקלדת נתקעת, באמת אין לי מושג איך
הוא עלה על זה. ככה איך שהוא עובד הוא מסתכל עלי ואומר לי,
חברה שלך עזבה אותך כי אתה לא הקשבת לה מספיק. ככה בקושי מכיר
אותי הבן אדם וכבר גילה בי את כל הבאגים.

נירה המתכנתת, הפאונדרים, הסי טי או ובכלל כולם, מה זה היו
מבסוטים ממנו, הוא גילה באגים בהנהלת חשבונות, הוא מצא באגים
בחניון, ובכלל בכל מסעדה שהיינו אוכלים הוא היה מוצא להם איזה
באג, בשולחנות בחשבון או במלצרים. הוא גילה באגים באנשים,
במוצרים, בחברות, בחישובים. הוא מיד ראה שהפאונדרים מלאים
באגים בכל חור, אבל הוא היה מספיק חכם לא להגיד להם את זה.
פשוט דיבאגר.

"אבל מה, זה לא חוכמה." אמרתי, "אח"כ אנחנו צריכים לתקן את כל
הבאגים האלו, הוא רק אומר פה יש באג, פה יש באג, ואנחנו צריכים
לתקן". וזה נכון, מאז שהוא הגיע יש לנו עבודה, מפה ועד הודעה
חדשה, ולא נגענו בכלל בפיצ'רים חדשים למוצר. "חייבים לעשות
משהו !", אמרו הפאונדרים, וכמו תמיד ציפו לתשובה מהאר אנד די
מנג'ר שעבד מאוד קשה לאחרונה, כי הדיבאגר מצא לו באגים
באינפראסרקטצ'ר של המוצר, ישר על היום הראשון שהוא הגיע. "אני
דווקא מכיר מישהו שיוכל לעזור" ענה הדיבאגר, "חבר טוב שלי
מהיחידה, קוראים לו השיפוצניק, עבדנו ביחד במדור, כל הבאגים
שאני מוצא הוא תוך שניה מתקן". "תביא אותו, לא חשוב מה, מי,
כמה ומתי !", שלפו במיידית הפאונדרים כמו תמיד, בלי ממש לחשוב,
הם לומדים את זה בקורס למנהל עסקים, "קבלת החלטות ללא מחשבה"
הוא נקרא ומשמש מבוא לקורס מתקדם "בריחה מאשמה", אבל זה כבר
נושא אחר.

ובאמת הגיע השיפוצניק, גם אותו פספסתי בהתחלה, אבל הוא לא נראה
רגיל בכלל, הוא לבש סרבל כחול, כמו של שיפוצניקים עם מלא חפצים
מוזרים שתלויים לו על החגורה. מצאתי אותו משפצר את המכונת קפה,
הוא אמר שבמכונות האלו לפעמים נופלות הקפסולות. הוא והדיבאגר
נפגשו והתחבקו והריצו קטעים מהיחידה, על הדטה בייסר ועוד אנשים
שאני לא מכיר. ברגע שהם התיישבו לעבוד ככה, כמו סוסי עבודה,
כמה שעות עברו וכל הבאגים שהדיבאגר גילה, כמו שהוא מגלה אותם,
השיפוצניק מתקן אותם.

הלכו לאכול, שיפצו את המקומות חנייה, עכשיו יש חנייה לכל
החברה, ונירה לא צריכה לחנות על המדרכה, ולא יגררו לה יותר את
האוטו. אפילו אותי השיפוצניק תיקן, אני מקשיב עכשיו טוב טוב
לחברה שלי. הם עבדו כמו משוגעים, הדיבאגר מצא באג בהנהלת
חשבונות והשיפוצניק תיקן, אפילו את הדלת כניסה הם סידרו.
מדברים כאלו קטנים הם עברו לדברים יותר גדולים, הם תיקנו באג
באדריכלות של אזור התעשייה שלנו, ואז ברמזורים, הם טיפלו גם
במדיניות החוץ והביטחון של הכנסת, בבעיית המים של מדינת ישראל,
ובכלל החיים התחילו להראות הרבה יותר טוב, מאז שהם באו לעבוד
ביחד הדיבאגר והשיפוצניק.

אבל מה, אז כשכבר הכל באמת נראה שהולך להיגמר בטוב, שלום כלל
עולמי, בעיות פליטים בניגריה וכאלה, באה המפולת הזו של
הנסדא"ק.

את הדיבאגר דווקא פגשתי לא מזמן, כתבתי איזה סיפור קצר בבית
קפה באלנבי, הוא מלצר שם. הוא היה נחמד אלי, שאל מה נשמע, ומה
קורה, מה שלום כולם ומיד מצא לי איזה 20 שגיאות כתיב בסיפור.
בעל המקום לא מסכים לשמוע על לשנות את סידורי הישיבה במקום,
למרות שזה יאפשר להכניס בשקט עוד איזה שני שולחנות, לחש לי
הדיבאגר. והשיפוצניק, הוא חזר לתקן מרזבים אצל גרושות בהרצליה
פיתוח, ושניהם מחכים לחלון ההזדמנויות הבא.