הרעד הקטן על הסנטר, טיפה אחת של זיעה שירדה לאט מהמצח הרחב
שלה, מחליקה לאט ממש לאט למטה על הלחי ואז נוטשת אותה נופלת על
הכביש ומתאדה כמעט מיד.
הלבוש החצי ספוטיבי ישן מאוד, קצר מאוד, קולע מאוד למה שכל גבר
ממוצא רוצה לראות בזמן שהיא מתנשמת בקצב קבוע מולי מחייכת אלי
חיוך קצר שנעלם כמעט מיד, ששואל "זהו אתה מוותר?"
ואז שוב נצמדת אלי תופסת לי בידיים  שניה אני על קרקע מוצקה
שניה לאחר מכן באוויר מרחף ונוחת בנפילה חופשית כמעט על הדשא
של השכן.

אני נשאר לשכב עוד רגע לפני שאני מתרומם, השרירים שלי זועקים
באימה בזמן שהעיניים שלי ננעצות בה שוב לא מוותרות לרגע, אני
מזנק לכיוונה והיא בצעד כליל לאחור משטחת אותי שוב בזמן שהרעד
החלש בסנטר שלה מופיע שוב, אני מתרומם כמו חתול פראי, השערות
שלי מלוכלכות מזיעה ועלים ישנים והחולצה כבר קרועה לחצי "היא
לא תנצח, לעולם אני לא אתן לה לנצח אותי" המחשבות מטילות לי
בראש והיא בשחצנות קלילה מלטפת את השיער החלק שלה, מעבירה אותו
אל מאחורי הראש, ממתינה לי.

אני מתרומם שוב רואה שריטה ארוכה על היד שלי מדממת והיא נקיה
לחלוטין בקושי מזיעה. אני מרים ידיים בפרצוף רציני, מסמן לה על
זה שאני ניכנע לה, על זה שהיא ניצחה, היא מתקרבת אלי שוב באותו
החיוך של קודם ואני ניגש אליה לקבל את אות המפסיד שוב.

המדריך שלנו צופה בהכל מהצד הוא מביט עליה בהערכה מבסוט ממנה,
היא הכוכב שלו, מנצחת את הטובים ביותר, קורעת להם תצורה, הילדה
שלו כבר עשר שנים מתאמנת אצלו מביטה בו בעיני עגל בלי שהוא
רואה אותה בכלל, אלא אם היא מנצחת רק אז הוא נותן לה
את החיוך המקסים השרמנטי שלו, החיוך שגורם לה לבוא לפה שוב
ושוב במשך כל כך הרבה זמן, החיוך והמילים המועטות שהוא מוציא
לכיוונה.
הוא נותן לה מכה קטנה על הכתף, כאילו "סחבק" ומיד חוזר לנושא
מתקן אותה מסביר לה את הטעויות המעטות שהיא עשתה בזמן שהיא
מקשיבה לו בתשומת לב, בזמן המועט היחיד שבו הוא מתייחס רק
אליה, הסנטר שלה רועד שוב ומעט הזיעה שהייתה קודם נעלמת לה
אחרי ניגוב קל של המגבת הקטנה שהוא נותן לה.

אני מביט בהם ונכנס חזרה לתוך המועדון הולך לכיוון המקלחות
יודע שהיא כבר שכחה ממני ותיזכר בי אולי עוד חצי שעה כאשר אני
אשאל אותה שוב בפעם המאה אם היא רוצה טרמפ הביתה והיא  תביט
רגע עליו תקווה שהוא יציע לה מבלי שהוא בכלל ישים לב למה
שנאמר, כאשר הוא כבר מרוכז שוב בקבוצה הבאה שבאה אליו או
באימונים שהוא עושה לעצמו, היא תמתין דקה או שתיים ואז תסכים
להצטרף אלי מבלי לראות אותי, היא תודה לי כרגיל כאשר תרד
מהאוטו ואני אראה שוב את אותו המבט העצוב שמקווה בכל פעם מחדש
שהוא יראה אותה ובכל פעם מתאכזב, היא בכלל לא תשמע את מה שאני
אומר באוטו או אשמיע במערכת שלי גם אם העוצמה תהיה על מקסימום,
כל מה שהיא תביט בו יהיה העולם הקטן שלה שבו היא נמצאת ובו גם
הוא נימצא. העולם שבו איש מלבדיהם לא נימצא.

המקלחת לוקחת כמה דקות ואני יוצא מריח טוב , השריטה כבר כמעט
ולא נראת והיא כבר לא עומדת על ידו אלא בטח במקלחת מורידה גם
היא שכבות הזיעה המעטות שנוצרו עליה בזמן שהיא הכתה פעם בי פעם
באחר. אני ממתין על אחד הספסלים רואה אותו מכה שק איגרוף
בעוצמה שיכולה לפרק לפחות שני אנשים, אני רואה את השרירים
הבולטים שלו כאשר הוא מתאמן ללא חולצה ומזיע כולו, אני שומע
קול מאחורי ורואה שהיא יצאה מהמקלחת ושוב מביטה בו מוקסמת.
"את רוצה לבוא?" היא לא עונה לי בזמן שהיא צופה בו. "אני אביא
לך סרט שלו מתאמן" אני אומר בבדיחות בזמן שהיא נותנת לי מכה
מאחור וממשיכה להביט בו, אני מבין שהצלחתי להחדיר משהו ומיד
שואל אותה שוב אם היא רוצה את אותו הטרמפ שהיא תמיד מקבלת.
היא מהנהנת וממשיכה להביט עליו בזמן שאני מתקדם לכיוון היציאה,
ממתינה עוד מעט ואז מתחילה להתקדם לכיווני בזמן שאני עובר את
הפתח נותן נשיקה קטנה למזוזה ומתקדם שוב לכיוון הרכב.
היא מגיעה שלוש דקות אחרי שותקת חושבת בשקט, נכנסת לאט לרכב
ושמה את החגורה באטיות ממתינה שאני אנהג לכיוון הבית שלה,
מרחפת אי שם באיזה עולם פרתי שבטח גם הוא נימצא בו.

אני מניע את הרכב מביט על פנים שלה, היא לא יפיפיה אבל בזכות
האימונים במשך שנים יש לה גוף חטוב ביותר שחצי מהגברים שאני
מכיר היו שמחים לבלות בקרבתו במשך זמן מה, לפחות איזה לילה או
שניים או איך שאומר מישיקו חבר שלי, היא במיטה בטח כמו נמר,
אני עונה לו אז שאם היא במיטה כמו שהיא נלחמת אז גם נמר קטן
עליה בזמן שאני שולח לכיוון הסנטר הרועד שלה שוב מבט.
היא מביטה לכיווני לפתע שואלת משהו, אני מתעורר מהמחשבות שלי
ומבין שעוד התחלתי לנסוע ממש אלא רק הנעתי את הרכב ומיד מעביר
הילוך מתחיל לנסוע. היא מחייכת לכיווני ואז שוב נותנת מבט
אחרון לכיוון המכון שמתרחק מאיתנו באטיות מפחידה בזמן שאני
מגביר את המהירות, היא אומרת לי "סע לאט" בזמן שאני ממשיך
להעלות את המהירות כדי להגיע הבייתה יותר מהר, אני מאט קצת את
הרכב והיא ממשיכה להבית על המכון המתרחק עד שהוא נעלם ואז היא
מסתובבת לכיוון הנסיעה נאנחת בפעם המי יודע כמה.
אני נותן חיוך קטן שכמעט ולא ניראה בזמן שהיא שואלת אותי מה
קרה, אני מוריד את החיוך במהירות ואומר "כלום" שואל "למה?"
היא מחייכת לכיווני "אז זה כל כך ברור?" חצי שואלת חצי אומרת.
"כן" אני אומר וממשיך לנסוע בשקט בזמן שגם היא משתתקת.

אנחנו מגיעים אליה הבייתה והיא משחררת את החגורה ויוצאת מהרכב
מתחילה להתקדם לכיוון פתח הכניסה בבנין שבוא היא גרה בזמן שאני
ממתין עוד שניה כדי לראות שהיא נכנסת פנימה ולא קורה לה כלום,
כאילו שאיזה משהו יוכל לעשות לה משהו. אני לא יודע למה אבל
החלק מהמאצ'ו הגברי שמחייב אותי להשאר בכל זאת, היא מגיעה לפתח
וכמעט נכנסת ואז מסתובבת ומתקרבת אלי בחזרה, אני מעיף מבט מהיר
ברכב לראות אם היא שכחה משהוא ומגלה שלא בזמן שהיא כבר כמעט
צמודה לרכב, היא מתכופפת לכיוון החלון ומסמנת לי לפתוח אותו,
אני פותח אותו עם המתג החשמלי וממתין.

היא מחייכת בזמן ששוב הסנטר שלה נותן את התזוזה הקטנה "כבר
היית אצלי פעם?" שואלת. אני מביט מעבר אליה "לא, לא הייתי"
מחייך בחזרה.
"אז בוא" היא מתרוממת מהחלון ומתקדמת שוב לכיוון הפתח של
הבניין, אני חונה במהירות בחניה קרובה ויוצא מהרכב, הולך
לכיוונה בזמן שהיא ממתינה לי ליד הפתח בבניין.

היא תופסת לי את היד ומתחילה לרוץ את גרם המדרגות בזמן שאני
מופתע רץ אחריה מגיע איתה לקומה רביעית, היא נעצרת כלל לא
מתנשפת, מסמנת לי להמתין שניה בזמן שהיא מוציאה מפתח מהתיק שלה
ופותחת את הדלת נכנסת פנימה איתי.
אני מתקדם בדירה לכיוון אחת הספות מתנשף מהריצה המהירה שבה
עלינו את כל 4 הקומות בזמן שהיא מביאה לנו משהו לשתות מהמטבח,
אני מבחין בכל המגנים והגבעים והמדליות שהיא זכתה בהם תלויים
באחת מהפינות בחדר על מדפים, חצי מהם מלאים אבק והחצי בכלל
נראה שסתם נזרק ללא התיחסות. היא נותנת לי לשתות מים קרים עם
קרח צף מלמעלה בספל גדול ומתיישבת לידי שמה יד על הברך שלי.
אני מופתע מביט עליה וראה אותה שוב מחייכת לכיווני "שלא יהיו
לך מחשבות, רק כידידים" היא אומרת ושמה את הספל שלה בצד על
השולחן שלידינו, אני מהנהן לא מבין בדיוק מה היא רוצה כאשר
לאחר רגע היא מתנפלת עלי ואני מוצא את עצמי בהמולה שלא ציפיתי
לה לרגע, לאחר כמה דקות היא זורקת אותי למקלחת מצחקקת ואני
מנסה להזכר בטרוף שרק עבר עלינו לפני זמן קצר, נמר אומרים
עליה, נמר קטן עליה אני חושב בזמן שהמים מרטיבים אותי בקושי
שעה אחרי שהייתי במקלחת במכון.

אני מבחין בכמה סריטות חדשות בזמן שהיא נכנסת פנימה מביטה עלי
מתקלח, אני קצת מובך למרות מה שקרה רק רגע קודם בזמן שהיא
מתיישבת על מכסה האסלה הסגורה ממשיכה להביט בי "נו אז אתה יודע
וכולם יודעים רק הוא לא יודע?" היא שואלת אותי.
אני שותק עדיין מובך מהסיטואציה בזמן שהיא ממשיכה, "מה עוד אני
יכולה לעשות אני לא יודעת, כבר רמזתי לו בכל דרך שאני יכולה
חוץ מאשר לומר לו את זה דוגרי בפרצוף ומזה אני הכי מפחדת כי אם
אגיד לו והוא לא.. " משתתקת לשניה "אתה מבין" שוב מביטה עלי
בזמן שאני סוגר את המים ולוקח מגבת גדולה שמכסה את רובי, אני
מתיישב לידה על המכסה אחרי שהיא מפנה לי קצת מקום ומביט שוב
בסנטר שלה שזז עכשיו בעצבנות.
היא משתתקת ומביטה על הקיר שממול ממתינה לתשובה ממני, אני נשאר
עוד רגע לשבת ואז מתרומם והולך לכיוון הפתח של המקלחת "אולי
כדי שתרביצי קצת גם לו, זה יכול אולי לעזור" משתתק ויוצא
מהמקלחת משאיר אותה לחשוב שם, לוקח לי עוד חמש דקות להתלבש
ואני יוצא מהדירה רץ את המדרגות למטה במהירות כמו שעליתי, נכנס
לרכב ונוסע במהירות הבייתה.

עבר כמעט שבוע מאז היא לא הייתה באימון הראשון השבוע  ואני
ממתין שיתחיל האימון השני שלנו בוחן כל הזמן אם היא מגיעה או
לא, אחרי כמה דקות כאשר מגיע השעה אני נכנס פנימה שואל אותו
איפה היא, הוא מביט עלי ומסמן לי להתקרב, אני מבחין מקרוב כי
העין שלו נפוחה והוא מחייך, "היא ניצחה בהתערבות שעשינו" הוא
אומר ומשתתק לשניה "אז עכשיו היא לא מתאמנת יותר אצלי". אני
בהלם לרגע בזמן שהוא ממשיך "מעכשיו אנחנו נפגשים במקומות
אחרים" הוא מחייך וקורץ לי, מסמן לכל החברה להתיישב על המזרון
הקשוח שעל הריצפה.