עצמי עצמי / שביל קדום |
רוחשים משברי כיסופיי
מכים מצוקיי חופיי -
היה אמיתי
היה עצמך
נתץ הזייה
וכולי יראה
אכרע ברכיי
אשא עיניי
כפותיי
פורצים עמודי שוועתי
מבקיעים שמיך...
מהדהד קולך בתוכי
מורני שביל קדום
נפתל
נסתר
לא-מוכר לי
ובכל זאת ידוע לי עליו...
פסיעות ראשונות
מתלהבות
חוששות...
יורדות גיא חשוך
לתוך מחשכיי תהום
תוהו ובוהו...
צעד אחר צעד נופל וקם...
חבולה נפשי
תפילה
משוועת...
פסיעותיי כנות
ממשיכות
מתחשלות
לא נכנעות...
מבטחן - אהבתך
ושמיי האופל הכבדים
ייפתחו אטאט
יפציע אור
זך וטהור
מציף פרחיי
בשדות הנצח...
תודותיי ל"שכנה ממול" על הערותיה
הקולעות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|