הוא זורק אותי?!
אותי?!
אף אחד לא זורק אותי! אני זורקת את כולם!
אוף, אבל הוא עוד לא באמת זרק אותי... הוא רק תקע לי את המשפט
של "אנחנו צריכים לדבר", בסגנון המיוחד והקצת מפגר שלו.
בחיים שלי לא שמעתי את המשפט הזה!
אני לא יודעת איך להתמודד עם דברים כאלה!
אני כבר שוקלת לזרוק אותו, רק כדי לא להיות זאת שנזרקת...
למרות שלא ממש מגיע לי לזרוק אותו... מגיע לו לזרוק אותי.
במיוחד אחרי איך שהתייחסתי אליו. אני בכלל מתפלאת שהוא החזיק
איתי מעמד כל כך הרבה זמן, יותר מרבים וטובים ממנו.
טוב, זה לא שראיתי את הקשר הזה בתור חתונה, ילדים ובית...
ראיתי אותו בתור משהו חולף, אבל תמיד חשבתי שאני אסיים אותו
כשיתאים לי. מסתבר שלא.
כנראה שגם הוא חשב ככה.
טוב, נראה לי שכדאי שאני אתחיל להתכונן לפגישה הזאת. אני חושבת
שאני אתלבש ממש יפה ואדפוק לו איזה איחור אופנתי, כדי להראות
לו שלא באמת אכפת לי.
או שאולי אני פשוט אגיע ואראה עצובה... ואז הוא לא יפרד ממני,
ושבוע אחרי זה, ברגע שהוא הכי לא יצפה לזה, אני אזרוק אותו...
כן! זה מה שאני אעשה!
טוב, יש לי קצת זמן, אז נראה לי שאני אלך להתאמן על הפרצוף
העצוב שלי מול המראה.
כן, אני אזרוק אותו... זה מה שאני רוצה.