אני יודעת שהיום זה יגמר.
אני רוצה לצאת, רוצה להשתחרר.
לחזור אליך ואל גופך
ומקווה שעוד מחר אהיה שלך.

איני יודעת עלינו עכשיו,
האם נחזור? האם נאהב?

אמור לי אם לבך היה מאז שבור,
הזכר לי מה מותר, הער לי מה אסור.
האם חיכית בלית ברירה,
שאשתחרר ושאחזור להיות שלך?

זה כמו באגדות סיפור שלא נגמר
ואהובי חושב על גורלו המר.
כל זה חלף, כל זה עבר
ונתאחד שוב יחד מחדש מחר.

הייתי כה טיפשה, כה עיוורת
לפני שניה לך הייתי הגברת.

בזכרוני חרוט עמוק מבטך,
כשעזבתי ונפרדתי ממך.
עכשיו בנס, דלתך נפתחת
והתקווה בוערת, אהבה רותחת.