כתמיד, חשפתי את רגשותיי באיחור
מאוחר מכדי לשנות את מצבי
טעות על עצמה לעולם חוזרת, כזכור
ותזמון גרוע הוא תחביבי
עכשיו, כשהכל ידוע ואין סודות
והשתיקה אופפת את השיחה הסתמית
לבי מתמלא חרטות ודאגות
המפנות את מקומן לתשוקה פנימית
אי-נכונותי להודות בפני עצמי
שאני מרגיש את אשר בלבי
גרמה לי לחכות ולפחד מהאמיתי
את כבר היית מוכנה בזמן שאני התעטפתי בשתיקתי
בזמן שאני אזרתי אומץ לומר
את כבר חסית בצלו של עץ אחר
אבל התרגלתי כבר לאכזבות וטעמן המר
אני עכשיו מוכן לחכות, לצפות בזמן עובר
ועכשיו הדרך היחידה שלי להביע את תחושתי
היא לשבת ולכתוב שירים לכבודך
יש לי סבלנות, אחכה לך במלוא שלוותי
אחכה עד מותי, או עד לבואך |