[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלברט שבות
/
ניגודים

אדם אחד שאני אוהב ומעריך, הפנה פעם את תשומת ליבי לרעיון
המרכזי שאדבר עליו "ניגודים", ועל כן אקדיש לו את מאמרי זה
בצירוף משאית עמוסה באהבה.

הרעיון הזה הדהד בראשי ולמעשה תקופה ארוכה, עד שהיום, ממש היום
פגשתי בו פנים מול פנים, משמשתי אותו  - אם אפשר להגיד.

פרונקל קטן יצא בכף היד של בתי, שעשינו לו טיפול מקומי אצל
רופא עור; הוא נפל ונפער חור בכף היד הקטנה החמודה. החור הזה
הלך ונסגר.

עקבתי אחרי פעולת הסגירה, יום יום, והתפעלתי. עבודה פיקס!
עבודה מקצועית ועדינה. יום אחרי יום, הצטופפו להן שורות שורות
של חוטי עור, בהתחלה מסביב פתח החור העגול, ולאחר כך גם
מבפנים, באופן סימטרי, עד שהושלמה העבודה כליל, ו... אין זכר
לחור ההוא הפעור; מי שמסתכל על כף היד הצעירה, לא יבחין ולא
יאמין שפעם היה שם חור! אפילו הפסים המסובכים של טביעת הכף
חזרו למקומם הנכון המדוייק .

גם אנחנו האדם - יודעים לעשות עבודת פחחות מצויינת ומקצועית,
ואם הפחח אינו רומני ומנייק (אני מקדיש את המשפט האחרון לפחח
רומני אמיתי שהוציא ממני פעם את המיץ ואת הנשמה מהכיס), אם כן
ואם פחחנו אינו רומני וטמאע, עוד יכול לעשות לך עבודה מקצועית
שאף אחד לא ירגיש שהאוטו הזה היה פעם טרנטה טוטאלית, ואולי אף
תצא עם עודף בכיס, כאמור אם הפחח שלך אינו רומני! מנייק!!

אומרים אבל, שישנם אנשים מקצוענים שיכולים לזהות אוטו שעבר
תאונה! ושיעשו לו הפחחות הכי טובה ומקצועית! בד"כ
בודקים/מקצוענים כאלה עובדים בחברות ביטוח רכב.

אולם, הסגירה/הפחחות שנעשתה ליד של בתי, קשה לי להאמין שניתן
להתחקות אחריה. פשוט בלתי ניתן! אמרתי כבר - עבודה פיקס.

כאמור, עקב התבוננות בכף - יד בתי היום ברוטציה עם פזילות
לחלון, הבחנתי ברעיון הזה : איזה ניגוד זה האדם הזה! מצד אחד
הגוף שלנו מתנהל ומתפקד באופן כה מתוחכם כה חכם כה גדול חזק
אדיר בשקט בשקט. ומאידך אותו הגוף החכם והמתוחכם הוא כה
שביר... ברגע אחד מטעות קטנה הוא יכול להכחד! האין זה ניגוד?
בלתי מובן?

מכאן הדרך קצרה להבחין בים של ניגודים שאנו חיים בו וממשיכים
הלאה בלי לעצור לרגע ולשאול: איך זה יכול להיות לעזאזל?

אסקור איתכם מספר דוגמאות ואדגיש שאלו הן רק דוגמאות, והים עוד
גדול.

אחד האיברים החשובים באדם, שנוצר במהלך הבריאה, וכאימות
לחשיבותו, נוצר ראשון בין הראשונים, הוא כידוע איבר המין.
וההסבר הוא גם ידוע : האיבר הזה מסמל, הלכה למעשה, את המשכיות
האדם. גם בלי כבד אין לאדם המשכיות, אולם איבר המין הוא
ההמשכיות בעצמה. דרכו, אם תרצו, אנו מתרבים לא רק מזדיינים.

ולמה הוא נמצא דווקא במקום נחות? במקום הכי נחות במפת גוף
האדם! אצל הזכרים, הוא משמש גם כמפנה אשפה. ואצל המין העדין על
יד... למה? הרי הוא חשוב הכי חשוב, ולבטח יותר חשוב ממוח האדם
שממוקם במקום מתאים דווקא.

ומאותו עניין לאותו עניין, ולאותו מקום, ולאותו ניגוד - אולי
יותר גדול :
הדחף המיני - החשק המיני האינסטינקטיבי הוא העירבון הפעיל
להמשך פעילות האיבר הזה; תארו רק לכם אם המשך פעילות האיבר הזה
היה מותנה בדבר אחר ולא באינסטינקט החזק של "חשק/דחף מיני",
כמו למשל ברצוננו; תארו לכם כמה הזדמנויות היו נשארות
להמשכויות קיום האדם...

תראו לראיה עד לאן הגיע ההגיון "הישר" של האדם, בהזדמנות אחת,
למען ההגנה על קיומו: הסיבה "המוסרית" שעמדה מאחורי מפתח פצצת
המימן היא: שלום העולם, הגנת קיום הגזע האנושי; כך תיאר האבא
הראשון של פצצת המימן - שביקש לשים ביד המעצמה הגדולה בעולם,
ארה"ב, את הכלי לשמור על שלום העולם. (אגב, הדבר היחיד
שהסתמכתי עליו במאמר שכתבתי פעם כנגד ההומוסקסואליות, הוא קיום
האדם; לא המוסריות ולא העל - טבעיות.)

מסתבר אם כן, שהדחף המיני שלנו הוא לא רק בשביל זיונים ופרשות
אהבים ובלגאנים. הוא חשוב לקיומנו! אנו חושקים במין השני, האדם
חושק למען קיומו במין השני, האדם - המתורבת החכם היצור
האינטליגנטי, ובמה הוא חושק? במה היצור הנבון הזה חושק? במקום
הכי מלוכלך ונחות בגוף האדם! צר לי שאני משתמש בביטוים כאלו.
אולם האין זה נכון? חשבתם על זה? האין זה ניגוד? האין זה אכבר
ניגוד?

אלוהים, למי שחושב עליו, הוא היוצר הכל יכול. וכל כך קל לא
להאמין בו.

גרמניה! דווקא העם היותר מתורבת מבצע את הזוועה הכי פחות
מתורבתת.

כהלכה - לא למעשה, הדת היא מקור היושר האחווה הטוב. ולמעשה,
המונח "קיצוניות" נולד בחיק הדת ועשה שפטים בבני האדם לאורך כל
ההסטוריה האנושית. ואינני מדבר כמובן אך על הדת היהודית (בעת
החדשה לפחות...) אני מדבר על הנצרות על האיסלאם, וכל דת בתורה
- ובתרתי משמע, עשתה את הזוועה הסידרתית על דפי ההסטוריה.

כיהודי, אתייחס כאן לדתי ולנושאי כליה : אינני חושב שאנשי הדת
של דורינו תורמים לגורם "האחווה" הזקוק לו כל כך העם היהודי,
הנחוץ כל כך להמשכיות קיום העם היהודי. נהפוך הוא, וכאן נעוץ
הניגוד שלנו : נציגיה הרשמיים של הדת היהודית, ואני מדבר
במכלול גס שאין לי חשק להתנצל עליו, תורמים לפיצול והפרדה
בשורות היהדות . רוצים דוגמא? לוחצים?  - חוק טל! ההשתמטות!

דווקא הם! האין זה ניגוד?

וולאק אני ארד לזנות למען מאמרי. עד החרא!
החרא של האדם המתורבת והסטרילי הנקי, יותר מסריח מכל צואה
אחרת! צואת הבהמה מעודנת לעומת צואתנו! אנו הנקיים והאנושיים.
האין זה ניגוד?

כאמור אלה רק דוגמאות על קצה המזלג של ים הניגודים שאנו חיים
בו. יתכן שמישהו יענה כאן ויסביר ניגוד זה או אחר, אולם אין זה
מעניין אותי כי אני מחפש הסבר למכלול הניגודים - לא לניגוד X
או Y... מה הסיפור? למה ישנם ניגודים בכלל, ומדוע אנו משלימים
איתם וחיים איתם - מקבלים אותם כחלק מהטבע.? (וכאילו יש בפנינו
אפשרות אחרת.)

אנו התרגלנו להתאים ולסדר מיכסה לכל סיר, ההגיון שלנו לא ישקוט
עד אשר מצאנו את המכסה המתאים. אולם אין אני מוצא את המכסה
במקרים האלה! ואני מדבר על מקרים עקרוניים מהותיים, שמשחקים
תפקיד ראשי בחיינו.

היתכן וזה רמז מתוך הרבה רמזים (ניגודים) שאין זה מקרי? פשוט
כי אין זה יכול להיות מקרי?

אני מאמין שהמסקנה יכולה להיות אינדיבידואלית - קרי כל אחד
והמסקנה שלו, אולם אני שב וסותר את עצמי: הרי כולנו שותפים
לניגודים הללו, איך תיתכן מסקנה אינדיבידואלית?




נספח למאמר

בגוף המאמר היתה התייחסות "לדחף המיני האנושי" בזה הלשון:
"...הדחף המיני - החשק המיני האינסטינקטיבי הוא העירבון הפעיל
להמשך פעילות האיבר הזה (איברי המין האנושי); תארו רק לכם אם
המשך פעילות האיבר הזה היה מותנה בדבר אחר ולא באינסטינקט החזק
של "חשק/דחף מיני", כמו למשל ברצוננו; תארו לכם כמה הזדמנויות
היו נשארות להמשכויות קיום האדם..."

מאידך, קיימת תיאוריה שאומרת: הדחף המיני לקיום יחסים לשם הנאה
בלבד ולא רק לצורך רבייה הוא ייחודי למין האנושי. אצל חיות זה
לא קיים.
לא ניראה ש"פגם" זה השפיע כהוא זה על ההמשכיות הקיומית אצל
החיות. אותם גזעים ומינים שנכחדו, זה קרה כתוצאה מאסונות טבע
(כמו הדינוזאורים) או בשל השמדה שיטתית ע"י מינים אחרים (קרי
האדם). גם ההתייחסות לצייד כאל "ספורט" היא ייחודית למין
האנושי. חיות אינן הורגות אלא לצורך השגת מזון או למניעת איום
על הטריטוריה שלהן.

ואם כן, איך הדבר משתלב במודל ה"ניגודים" שבניתי בגוף המאמר?

ועל זאת תשובתי להלן:

אם החיות לא נהנים מזיונים, הרי לא רק שאין זה "פגם" שפוגע
בהמשך קיומם, אלא אני רואה בזה דווקא כיתרון...

לדעתי, הטבע מתייחס לתבונת האדם כאל "דפקט" שיש לטפל בו
ולהתמודד איתו...

"הדפקט" של האדם מתגלם בהיותו יצור חושב; ואכן מבחינת הטבע זהו
"דפקט" בהחלט, כי הוא חשש שהאדם החושב יתחיל לחשב ולחשוב על כל
דבר - כולל דבר הרבייה: כדאי לי להתרבות או לא? כדאי לי להביא
ילדים לעולם או אולי כדאי לי להיות עם מספר מצומצם של תושבים
לאכול את העוגה לבד...
או אולי לא כדאי לי להביא עוד ילדים לעולם, כי לפי החישובים
שעשיתי, לא יהיה לי מה להאכיל אותם מחר, כי לאדמה פוטנציאל
מוגבל...

הרי המוח האנושי מגדיר כל דבר, בלי "הגדרה" אין המוח שלנו
מסוגל לפעול... וכך הדרך קצרה אל החישוב שיגדיר עבור האדם מהו
הפוטנציאל של תבואת האדמה, והקיבולת שלה יחסית לאנשים החיים
עליה. אגב, אין החישוב הזה אמור להיות גלובלי - כוונתי ברמת
קטע אדמה או מדינה - כמו החישוב שנהוג בסין העממית (ילד לכל
משפחה עירונית ו- 2 - לכל משפחה כפרית), אלא יכול בהחלט להתבצע
גם ברמת השבט או ברמת החמולה או ברמת המשפחה, הרי לכל שבט או
משפחה היתה אחוזה שחיים עליה ואוכלים מתבואתה...

אם כן אני מגיע למסקנה שהטבע היה מודע למכשול האינטליגנציה
האנושי, והוא הכין מבעוד מועד תשובה מדוייקת ומחושבת מראש למגר
את המכשול הזה: הבה נוסיף למין האנושי, מלבד הדחף המיני הטבעי
שנמצא בכל החיות, גם את גורם ההנאה מעצם האקט המיני! הבה נוסיף
לו את "הגורם" הזה במנה כזאת גדולה שתשבש את מחשבתו וחישוביו
שעלולים לפגוע, במזיד או בטעות, בתוכנית הרבייה הגרנדיוזית.

מכאן אני מגיע לעוד מסקנה משנית: בפעלול הזה שנעשה לאדם ע"י
הטבע, הוא, הטבע, הביע אי - אימון מוחלט בתבונת האדם ושיקולו.
ואילולא כך, הוא היה משאיר את החלטת הרביה ביד האדם בלי להתערב
באופן כה גס ומביך, מה עוד והוא ביצע את זממו זה ע"י השרשת
תכונה חייתית גרידא! בהנאה שיש לנו מהאקט המיני, מתווסף לנו,
לאדם, עוד אינסטינקט חייתי מעבר לזה הקיים בבהמות: לכולם יש את
הדחף המיני לרבייה שישנו למעשה בכל החיות בטבע כולל האדם,
ולאדם ישנו עוד אינסטינקט חייתי נוסף: ההנאה "הבלתי נשלטת"
מהאקט המיני .

אין ספק בליבי, שגורם "ההנאה" בא לגרוע מהתכונה האנושית
האינטליגנטית; או אם תרצה בא להוסיף חייתיות לאדם, על חשבון
תכונותיו האינטליגנטיות .

אם כן, עדין הניגוד בעינו עומד: הטבע תיכנן את מה שתיכנן באופן
מדוייק ואף ערמומי... כן! הוא הערים על האדם עיני עינק!
מתכנן כזה אני מצפה ממנו לטיפת סימטריות... שישים את מכשיר
הרבייה, החשוב לו כל כך, במקום כה נחות? במקום הכי נחות במפת
גוף האדם?

זאת ועוד : הוא, הטבע, הערים עלינו והוסיף לנו, לא מרצוננו,
עוד אינסטינקט חייתי להבטיח שהכל יתנהל לפי תוכניותיו ולא ע"פ
תוכניות האדם שאין לטבע אימון בו - אמר את זאת בריש גלי!
ובכל זאת, ממתכנן כזה, מרמת תיכנון כה מתוחכמת, מותר לי גם
לצפות לטיפת טעם... או אם תרצה להתחשבות בטעם היצור
האינטליגנטי שעליו עובדת תוכניתו הגרנדיוזית...
הרי הטבע חשש מהייצור התבונתי ולכן הוא הוסיף לו והתאים לו עוד
תכונה אינסטינקטיבית ברגע האחרון, מדוע הוא לא חשש מהטעם
המפותח של האדם? (והרי לך עוד ניגוד!).







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המפרודיטים!








פרובוקטורית


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/12/03 19:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלברט שבות

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה