|
הניסיון לעלות על רצף המציאות.
מתיר אותך תשוש, מבולבל ובלי זהות.
הפחד מכישלון צובע אותך צבעים שלא הולמים אותך.
אבל אתה ממשיך-כי זה מה שקובע את מה שהעתיד
צופה לך.
נופל וקם זועק אבל ניסתם.
ומעלייך מרחף ענן שואף בשקט את כח הסבל
הכמעט מושלם.
השאיפה להיות משהו ללא ספקות.
טומנת לך דרך אכזרית ומלאה בפצצות.
אי-הרצון לחזור אחורה צופה לך אי-וודאות שמקשה את הצעד קדימה.
אבל אתה ממשיך-כדי להתעלות על עצמיך כדי להגיד
שזאת תיקווה.
בין לבין נעצר פעם בגלל אתה פעם בגלל כולם.
ומסביבך תועה לו מוסד לוקח בשקט את כל מה שנותר ממך
מהמאבק האינסופי לייצר לו עוד מקור גאווה.
מטרת הסבל שלך הייתה ומטרת הסבל שלך תמיד תיהיה
סביבה מטפחת לאותם יצורים שלא יסבלו אף פעם. |
|
|
אל תסתכל
בקנקן.
אתה מחכה למשהו?
אין המשך. פשוט
אל תסתכל
בקנקן.
אתה לא קולט? זה
לא שאני נותן לך
משימה אחרת
במקום, "אל
תסתכל בקנקן,
הסתכל בכוסיות
ברחוב". לא,
פשוט אל תסתכל
בקנקן.
אתה יודע מה?
קפוץ לי. תסתכל
בקנקן כמה שבא
לך.
אני אומר לכם,
אני פשוט שונא
אנשים שחייבים
תמיד לשאול
שאלות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.