טוב לרון / ליד התלולית |
עמירם,
לכתי אחריך
בפעם האחרונה;
ולדקות ספורות
שאון האתים גבר על צוק העיתים,
שעון העיתים קפא מהלכו,
ועץ צפצפה רשרש בעליו המצהיבים
עד כי נפלו גם הם ברוח הסער -
השוחקת צוק לעפר,
אדם לאפר, רגבים
ימתקו לך
בלשוננו מרים יהיו, בלעדיך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|