צעקתי ללא קול במרחב החיים הסואן
למוצאך בין אלפי הפנים הנראים כל יום
אותך, האחת ויחידה שתשימי מזור לכאבי
ורפואה לליבי הדואב
עוד יום עובר ואני שומע קריאה רחוקה
כן, כן זו הקריאה שלך
קריאה עלומה ללא שם או פנים
ללא דעת העתיד הצופן לנו יחדיו
ללא דעת הסוף
רק קריאה לחום ואהבה, לערגה ותשוקה
שתחדור אל מתחת לעור ותגיע לתוך הנשמה
לראות את האור הפוצע מתוך החושך
ומביא את יום המחר
קריאת ענות חלושה שאין מי ששומע מלבדי
ומחזיר אני קריאה בתקווה שתקשיבי
שתדעי שליבי הסוער כמו ים
הוא זה שקורא לך ורוצה בקרבתך
ורוצה בנחומך

ושואג לאוויר העולם...
אייך?