בחדרינו הקטן אני יושבת. לגופי חולצת משי דקיקה, ועליה סוודר
פרוותי ומלטף. רגליי מונחות זו על זו כבת ישראל צנועה וחסודה,
מכוסות ומחוממות על ידי חצאית המציירת גלים המגלים טפחי קסם
מקרסוליי.
יושבת אני בחדר חשוך זה, וטווה לי בפלך. התשאלוני מה טווה אני?
חולצת שבת לבעלי, מלטפות ברוך ידיי. הן תכף ישוב הוא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.