|
כַּתָּבֵנוּ מֵהַשֶּׁטַח מְדַוֵּחַ:
בַּמִּלְחָמָה בֵּין הַצּוּרוֹת לָאוֹתִיּוֹת
נָחֲלוּ הָאוֹתִיּוֹת מַפָּלָה מְבִישָׁה
הַצּוּרוֹת הִשְׁתַּלְּטוּ עַל כָּל הַשֶּׁטַח
בְּכָל שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם שֶׁתִּפְתַּח
אֶת דַּף הַבַּיִת שֶׁל
"בָּמָה חֲדָשָׁה" תִּמְצָא:
חֲמֵשׁ הַיְּצִירוֹת הַחֲדָשׁוֹת
הַיְּצִירוֹת הָאֲהוּדוֹת יַחֲסִית לִזְמַן פִּרְסוּמָן
חֲמֵשׁ הַיְּצִירוֹת הָאֲהוּדוֹת מֵהַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה
כֻּלָּן נִתְפְּסוּ עַל יְדֵי הַצּוּרוֹת
פְּרָט לְאֵיזֶה הוֹפְמַן מִסְכֵּן שֶׁתָּלוּי עַל בְּלִימָה
כְּבָר מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה.
הוּרְצוּ מִבְרָקִים בְּהוּלִים
לִתְאוֹמוֹ שֶׁל יָכִין הַיּוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַמִּקְדָּשׁ
אַךְ הַצּוּרוֹת בְּרֹב תִּחְכּוּמָן הַפְּלַסְטִי
מַמְשִׁיכוֹת לְהִתְקַדֵּם בְּקֶצֶב פַנְטַסְטִי
וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּקָּשָׁתָן לְהִתְחַמֵּשׁ בְּנִקּוּד
לֹא נֶעֶנְתָה, נִלְחָמוֹת עִם גַּבָּן אֶל הַקִּיר
אָז גַּם הֻמְצָא הַזָּ'נֶר הֶחָדָשׁ
שֶׁל קִצּוּר וְהַאֲרָכַת אוֹתִיּוֹת בַּשּׁוּרָה
בְּאֹפֶן שֶׁהַטֶּקְסְט יִצֹּר צוּרָה מְעֻרְפֶּלֶת
שֶׁל כַּוָּנַת הַכּוֹתֵב
אַךְ הֵשִׁיטָה נָחֲלָה כִּשָּׁלוֹן צוֹרֵב
כְּשֶׁהוּקְעָה כְּ"מְסִירָה" עַל יְדֵי מַנְהִיגֵי
הָאוֹתִיּוֹת
מֵרֹב יֵאוּשׁ עַל הַמַּצָּב הַקּוֹדֵר
נִתְגַּלּוּ מִקְרִים שֶׁל נְטִישָׁה וּמַעֲבָר
אֶל הַמַּחֲנֶה הַשֵּׁנִי.
זָעֲמוּ רָתְחוּ עוֹרְכֵי בָּמָה
נִסּוּ לִמְתֹּחַ קַוִּים אֲדֻמִּים, הֵרִימוּ רַף
דָּבָר לֹא עָזַר
ה א י נ ט ל ק ט ו א ל י ם
הֵרִימוּ רֹאשׁ
זָעֲקוּ מָרָה נֶגֶד ה ב נ א ל י ה
וְטָבְעוּ בְּעָנָן מְבֻיָּם
נִזְעֲקוּ מְלֻמָּדִים מִמִּגְדַּל הַשֵּׁן
וְהֵם הֵרִיצוּ חֲרוּזִים בְּחֶשְׁבּוֹנִיּוֹת חַרְסִינָה
וְגָרְדוּ פַּדַּחַת בְּנוֹצוֹת דָּרְבָּן
וְאָז קָם אַחַד חַכְמוֹלוֹג וְהוֹדִיעַ
בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְעֶש-ְרִים הַסּוֹף יַגִּיעַ
וְלֹא נִזְדַּקֵּק אוֹת לְעוֹדִיוֹת
גַּם עַל הַסְּפָרוֹת (3, 2, 1) נְוַתֵּר
וּנְקַצֵּץ אֶצְבָּעוֹת
הֵן הָפְכוּ מְיֻתָּרוֹת
וּבִשְׁנַת אַלְפַּיִם אַרְבָּעִים
נוּכַל לִסְגֹּר אֶת בָּתֵּי הַסֵּפֶר
וְלִש-ְרֹף אֶת הַסְּפָרִים
הַמֵּש-ִיחַ לָבֶטַח יָבוֹא
וְכָל חַיֵּינוּ יַעַבְרוּ בִּתְמוּנוֹת
שֶׁבֶר יִהְיֶה בֶּן מֵאָה וְשֶׁבַע
וְיָנוּחַ סוֹף-סוֹף בִּמְעוֹן קֶבַע
22/12/03
|
|
|
מה כל כך מיוחד
ופשוט בביצים
ועגבניות?
ארוחות-בוקר
בקיבוץ.
עדיין תופעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.