איתי גרופר / אנה |
אנה,
מבלי ללכת
לאיבוד?
הלב רוצה להיות
עם וורונסקי,
אבל קרנין קשישא
כה חמוד,
קולו הוא
קול ההיגיון,
כל ההיגיון
שבעולם,
אבל לך נמאס
מהשטויות,
ושיקפצו להם
כולם.
אז מה עכשיו,
אנה?
רכבת המציאות
הולכת וקרבה,
מוצאת אותך
קרועה מבכי,
על רציף האכזבה,
וזו את,
שאמרת,
שהכבוד הוא רק
תחליף מטופש
לאהבה,
וזו את,
אנה,
וזה לחיות או
רק להיות,
ליבך חצוי,
ואין סיכוי,
ולך נמאס
מהשטויות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|