ארבל הכרמלי / לומדת אהבה |
יודעת את כי אני שקורם בך אור,
יודעת את שלא תתני לי ללכת-
יודעת את כי אל השחור אינך חוזרת,
לומדת את עמי לצעוד-
לא תשאיריני מאחור.
תרו עינייך אחר שדות אהבה
ופגשו בנגוהותיי שבאו מהנשמה
ואנו מהלכים בשדרת ארגמן
ואהבתנו כנטיף ענן
הנעה בקלילות,
קולטת ברגישות
את שפעת המעלות באהבתנו,
את הייחוד בטירוף חושינו.
24/1/03©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|