הם תמיד תמיד מחייכים
האנשים בתמונות בעיתון
חיוך שפרוש על פניהם
וכעת נראה כחיוך אחרון
הם החיוכים בעיתון שרואים,
ואומרים: "איזה אסון..."
אך לרוב מרגישים הקלה
שלא נהיה שם, אחרי הארון
שזה לא מקרובינו, מידידנו, אנחנו
שזה לא ממש חודר ללב
אך החיוכים שלהם בעיתון
מסתירים סיפור כה כואב...
הם תמיד מחייכים ותמיד נהנים
מיום שמש או סתם יום נעים
התמונה המתעדת את פניהם צוחקים
לא ידעה כי תופיע בעמודים הראשונים
ואנחנו קוראים, מתבוננים ושותקים
אך לבסוף מתקדמים, מעבירים עמודים
ופניהם נמחקו מזיכרוננו, ושוב לא נזכור
את חיוכם בעיתון, החיוך מלא האור...