[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הם תמיד תמיד מחייכים
האנשים בתמונות בעיתון
חיוך שפרוש על פניהם
וכעת נראה כחיוך אחרון
הם החיוכים בעיתון שרואים,
ואומרים: "איזה אסון..."
אך לרוב מרגישים הקלה
שלא נהיה שם, אחרי הארון
שזה לא מקרובינו, מידידנו, אנחנו
שזה לא ממש חודר ללב
אך החיוכים שלהם בעיתון
מסתירים סיפור כה כואב...
הם תמיד מחייכים ותמיד נהנים
מיום שמש או סתם יום נעים
התמונה המתעדת את פניהם צוחקים
לא ידעה כי תופיע בעמודים הראשונים
ואנחנו קוראים, מתבוננים ושותקים
אך לבסוף מתקדמים, מעבירים עמודים
ופניהם נמחקו מזיכרוננו, ושוב לא נזכור
את חיוכם בעיתון, החיוך מלא האור...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים לימדו
אותי לחשוב,
אולם המחשבה לא
לימדה אותי
לחיות


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/12/03 13:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גברת תמר פלפלת

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה