אם הייתי סוכריה הייתי רוצה להיות הסוכריה שבחלון ראווה, שהיא
אחת מאלפי סוכריות צבעוניות שיוצרות שלל צבעים וציורים. אף פעם
לא היו אוכלים אותי, כי אני הייתי הסוכריה הזאתי בחלון ראווה,
סוכריה אדומה שבמשך השנים קצת הפכה לורוד דהוי.
כל יום הייתי יושבת לי בדוחק אם עוד אלפי סוכריות ומסתכלת על
חנות הממתקים שאליה מגיעות כל יום סוכריות חדשות, וכל יום
אוכלים אותן. אני הייתי נשארת בחיים, כי אני נבחרתי לקשט את
חלון הראווה, הסוכריות "הרגילות" היו נאכלות ואז מתחילות חיים
חדשים, אולי בתור מסטיק.
אבל אני, אני תמיד הייתי אותה סוכריה אדומה דהויה, עד אולי
שהחנות הייתה נסגרת ואז היא מפרקים את חלון הראווה, ואותי,
אותי היו זורקים, ואז הייתי כמו שאר הסוכריות "הרגילות". רק
שאני, כבר עבר זמני, ואותי אף אחד כבר לא יאכל.