|
נמשך בעבותות פלדה
אחר הבל נורא
לא חס על נפשי
ומגביר את כאבי
באמת שאינני נער
להתנהג כאחד הבער
אנא אלי פתח שער
כדי להפיג את הצער
רוקח מיני מרקחות
המביאות עמן אנחות
שוב ושוב חוזר לשגיאות
מבלי להתחשב בבאות
הושפלתי עד עפר
ולבי ככד חרס נשבר
לא יצאתי ממעגלותי
במשך כל חיי
לא מצאתי דרך להוביל
אשר ייצרי בתוכי תפיל
חושב מחשבות עוון
עדין חושב על המיליון
וכעת רש וגלמוד
מחפשים מלות עידוד
וכאשר השחר שוב יאיר
כל איש אותי יכיר |
|
|
"הם קראו לי ורד
פראי,
אבל השם שלי היה
לייזה דיי.
מה הם כאלה
עילגים?! לייזה
דיי!! איך זה
קשור לורד
פראי!? שימותו!
מהיום קוראים
להם סרפד רעיל!
ככה הם ילמדו לא
לשבש שמות!
שימותו."
לייזה דיי. לא
ורד פראי. לייזה
דיי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.