עוזיאל צייאדה / נטשתי שדות זרים |
ומן המסילה פניתי לאחרים
עזבתי באר מים חיים
כי כביכול ראיתי פרחים
הזאב פיתני במלבושיו היפים
כי הייתי צעיר לימים
פניתי לשרירות הלב
אשר בא מן המעכב
מנוחה ושקט לא מצאתי
כי אין עמי אהבתי
וכעת שאני שבע שנים
שבתי אל כינוס העדרים
דליתי בדליי מים זכים
ושבו אליי כוחות נעלמים
חזרתי אל המסלול הנכון
והכל מתוך כוח הרצון
האור מאיר באור בהיר
ואת המעוכב מלבי הסיר
ואת מוסרותי התיר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|