|
עייניך,
מחפשות אותי-
במסדרונות אפלוליים
עגולים שחורים
שוחים בקיצוניות ימינה
ואז מתהפכים שמאלה,
אתה מנסה לקרוא אותי-
בין השורות.
עגולים חומים
משנים את צבעם
לפי מצב הנפש -
כהה? בהירה?
גוונים במשחקי שליטה.
אליפסות לבנות
טובעות בנטיפי דם קרים
כמה זמן לא ישנת?
בכית?
הרגשת?
עיגולים רוקדים
בתוך עיגולים הרוקדים
בתוך עגולים-
אחרים,
כמו משוואה מאופסת-
עייניך מוצאות אותי
בחדר קטן ומואר-
דומעת. |
|
|
החיים כמו במה
חדשה:
פעם היה כתוב
"סלוגנך נשלח
לעיון" , ועכשיו
כתוב לעיון
שפצור ומחזור.
פעם היה אני
אוהבת אותך,
עכשיו זה אתה
ידיד נפלא.
ככה זה.
איש בלי עדה
בבעסה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.