אז נכון שהוא סתם בן-אדם כמו כולם.
אבל, אבל, אבל.
הוא "סתם" בן-אדם שאני אוהבת.
הוא "סתם" בן-אדם שגורם לי לבכות, לצחוק, לאהוב, לשנוא.
הוא "סתם" בן-אדם שאין מצב שאני יצליח לשכוח.
הוא "סתם" בן-אדם שאחראי לכל הסבל שסבלתי (ועדיין סובלת),
הכאב שכאבתי (ועדיין כואבת), האהבה שאהבתי (ועדיין אוהבת)
החלומות שחלמתי (ועדיין חולמת), המחשבות שחשבתי (ועדיין
חושבת.)
הוא סתם עוד בן-אדם שהרס ועדיין הורס ורומס לי ת'חיים.
ומי יודע אם יש לזה סוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.