והנה שוב הופעת מולי
עם העיניים הקטנות והחיוך המקסים
עם כל הנוכחות שלך -
שוב שבית אותי.
ולא משנה כמה אהיה חזקה
ולא משנה אילו החלטות אחליט
אתה רק מופיע ו-בום!
בהתחלה אני לא מרגישה כך,
מרגישה שהתגברתי, שטוב לי בלעדיך.
אך לא לזמן רב.
והנה, אני תלויה בין זכרונות שווא לבין אשליות
נלחמת בעצמי כדי למחוק אותך מן הזכרון,
אך ירושלים... זה כמעט בלתי אפשרי.
והשיר ברדיו... עוד שיר ועוד שיר וזיכרונות...
אינני מסוגלת יותר, אין לי כוח להלחם בעצמי
אין לי כוח שוב לשכוח אותך
ולהתחיל בסדרת המלחמה הפנימית הזו,
כי אני יודעת שבשניה אחת
אתה הורס הכל!