כל פעם היינו נפגשים ביום אחד, מבלים את כל הלילה ביחד ובבוקר נפרדים,כל אחד
לדרך אחרת,במכונית אחרת.
בפעם האחרונה,נסעתי לבד והצטרכתי לחכות במשך כמעט שעה נוספת להסעה שלי, שאיחרה
להגיע.
אז ישבתי מתחת לעץ הערבה הגדול בבית ספר שדה,עם המבט למגרש החנייה והשמש בגב-
וזה מה שיצא.
מאז ומתמיד אהבתי תנועה,צלליות,פנטומימה וכו', והמשחק באותם רגעים משעממים עם
הצל שלי והמצלמה שימשו תעסוקה נהדרת.
צולם ב-13.10.2003
ביס"ש שיקמים, ניצנים הישנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|